מחזה: שלוש אחיות
מחזאי: אנטון צ'כוב
דמות: נטשה

נכנסת נטשה בחלוק בית, בידה נר, ניגשת אל חדרו של אנדרי

אנדריושה, מה אתה עושה? קורא? הכל בסדר, רק חשבתי… חוצה את החדר וניגשת לפתוח דלת אחרת. מציצה פנימה ושבה לסגור אותה אולי השאירו אור… אני רק בודקת שלא השאירו אורות דולקים… כל השבוע קרנבל והמשרתים מבולבלים לגמרי, צריך לבדוק טוב-טוב, שחס ושלום לא יקרה איזה אסון. אתמול, בחצות, אני עוברת דרך חדר האוכל ומה אני רואה? נר דולק. מי הדליק אותו, לא הצלחתי לברר. מניחה את הנר שבידה אני מודאגת לגבי בוביק שלנו. אני פוחדת שהוא ממש חולה, המסכנצ'יק. למה הוא כל כך קר? אתמול היה לו חום, והיום הוא קר כמו קרח… אני כל כך מודאגת! צריך לעשות לו דיאטה. אני מודאגת. ואומרים שהלילה, בערך בעשר, תהלוכת המסכות תגיע הנה. אני מעדיפה שלא יגיעו, אנדריושה.
הבוקר, מתעורר לו היצור הקטן, מסתכל עליי ופתאום מחייך. הכיר אותי. "בוביק", אני אומרת לו "בוקר טוב! בוקר טוב מתוק שלי!" והוא צוחק. ילדים מבינים, מבינים הכל. טוב, אנדריושה, אז אני אגיד שלא יתנו לתהלוכה להיכנס הנה. פונה לצאת אמרתי שיכינו חלב חמוץ לארוחת ערב. הרופא אמר שאם אתה רוצה להרזות, אתה חייב לאכול אך ורק חלב חמוץ- אחרת אף פעם לא תוריד במשקל. עוצרת בוביק ממש קר. אני חוששת שקר לו שם בחדר שלו. החדר של אירינה, למשל, ממש מתאים לתינוק: יבש, ושמש כל היום. אני מוכרחה להגיד לה את זה. לפחות לאיזה זמן היא יכולה לעעבור לגור יחד עם אולגה… איך שלא יהיה, במשך היום היא בכלל לא בבית, החדר משמש אותה רק בשביל לישון…
אנדריושצ'יק למה אתה שותק? אנדריושה? לילה טוב יוצאית, שכחה את הנר

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן