מחזה: סיפור משפחתי
מאת: עדנה מזי"א
דמות: רות שטייין

 

אוטו… מה אתה עושה כאן ? למה חזרת מוקדם ? רצית לדבר ? מה אוטו ? פיטרו אותך מהאוניברסיטה? פרדי חולה ? אתה חולה ? מה אוטו ? אוטו אתה מתחיל להרגיז אותי! מה אתה מנסה להגיד לי ?!
איזו אישה אחרת … בת כמה ?
אני לא חושבת שאני אתן לך לעזוב אותי . אני לא אהיה מסוגלת לחיות יום אחד בלעדייך …
אתה קרעת לי את הלב עכשיו אוטו! אני מעולם לא בגדתי בך. אני נשבעת!
אני פשוט… כל הכובד הזה כאן…הימים שעוברים בלי כלום … אז אני יוצאת קצת לנשום להתלבש לראות אנשים . למה זה מוסרי ואצילי להיות אומלל אבל להיות מאושר זה חטא? לך יש את הכישרון להיות מאושר . לי אין. אני אדם נכה וזה כואב ממש כמעט כל הזמן . ואני משלמת על המחיר המלא על האגואיזם ההתנשאות ועל השנאה העצמית .
אני לא אגיד לך ״אני אשתנה ״ אני באמת רוצה בפעם הראשונה להיות אחראית על כל מה שאני אגיד! אלוהים לא היה לי מושג שכלכך קשה לך … לא היה לי מושג שאני עד כדי כך …
לאנשים אין מושג אמיתי על עצמם. נדמה להם שהם יודעים הכל אבל בעצם כלום לא . מביטים בראי ולא רואים כלום . איך נתתי לך להפסיק לאהוב אותי …
יש הרבה חלודה על האהבה הזאת , זה הכל . אני אנקה אותה בעצמי ! אני מצטערת יש לך אחראיות עליי ועל הבת שלך . אני לא אתן לך לעזוב אותי . אני מכשפה , אוטו , שכחת ? אני ארדוף את הנשמה שלך ואת המצפון שלך ואני אף פעם אך פעם לא אניח לך , ואם זה לא יעזור … אנשים תולים את עצמם במשפחה שלי אתה יודע . לא נשכח שאני בידיים האלה הורדתי את אמא שלי מהחבל והייתי רק בת 17. יש דברים שרצים במשפחה, מי כמוך יודע גנטיקה ! גנטיקה ! גנטיקה!
אני רוצה למות. את לא יכולה יש לך ילדה … גם לאמא שלי  הייתה … ילדה .
אני סתם מפחידה אותך.
שלום אוטו וסליחה .

 

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן