מחזה: רומיאו ויוליה
מחזאי:ויליאם שייקספיר
דמות: יוליה
רומאו , למה זה אתה רומאו?
זנח את אביך והפקר שמך.
ולא, רק השבע כי אותי אהבת,
ואין אני עוד בת לקפולט.
הן רק שמך אויב לי. כי אתה-
אתה הוא, גם אם לא בן מונטגיו
כי מהו מונטגיו? לא יד, לא רגל
לא זרוע, לא פנים, לא שום איבר
בין כל אברי גופו של האדם.
רומאו, הסר שמך: והחלף זה השם,
אשר לא אבר מאברי גופך הוא,
קח את כולי.
איך מצאת את דרכך אלי?
ראה, מסווה הלילה על פניי,
ולא היה הסומק הנכלם
עולה בלחיי על כל אשר
שמעת כאן מפי הלילה. לו
נהגתי דרך-ארץ בדברי!
הה, לו הכחשתי כל אשר אמרתי!
אבל הקץ לדיבורים של טקס.
אתה אוהב אותי? אני יודעת,
תאמר לי "כן", ואאמין לך.
ואם תשבע ותמצא כוזב?
הלא אומרים שיופיטר צוחק
אם הוא רואה שבועת אוהב מופרת.
רומאו טוב, אם תאהבני, אנא,
אמור לי זאת בלב שלם. ואם
תחשוב שבקלות רבה נכבשתי,
הנה אקדיר פני ואתעקש,
ואסרב לך למען כי
תשוב ותחזר ביתר שאת.
אבל אם אין זה לרצון לך,
לא כך אנהג גם בעד תבל כולה.
כן מונטגיו יקר, אכן ליבי
סחרחר עלי, ובשל כך אולי
תחשוב שבפזיזות אני נוהגת.
אך האמן לי, אהיה נאמנה
יותר מהיודעות להתנכר.
היה עלי להיות כמתנכרת
לולא הקשבת, טרם עוד ידעתי,
לרחש אהבתי הטהורה.
סלח נא, ואל תראה בכניעתי
סימן לאהבה פזיזה, אשר
צעיף הלילה כך גלה פניה.
אמנם בך
שמחה אני, אבל איני שמחה
בברית אשר כרתנו פה הלילה.
היא חפוזה , נמהרת , פתאומית,
כמו ברק הגיח ונעלם
בטרם עוד נאמר: הנה ברק"
ליל מנוחות לך אהוב נפשי.
ינעם הלילה , ובלבך יביא
שלווה רכה כזו שבלבבי.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
