מחזה: קרום
מחזאי: חנוך לוין
דמות: תוגתי
קרום, אני רציתי לשאול אותך משהו.
רק עוד פעם אחת, קרום.
תהיה בן-אדם, קרום. תראה, אני חולה. שאלה קטנה עם תשובה קטנה. תגיד לי רק "כן" או "לא".
מתי יותר כדאי לי לעשות התעמלות, בבוקר או בערב?
תן לי קודם להשמיע לך את השיקולים לכאן ולכאן.
תן לי פעם אחרונה להשמיע לך את השיקולים, ואחרי זה תיתן לי תשובה סופית ואחרונה. זה לא סוד שהצרה עם הבריאות שלי היא שעד היום אני מתלבט אם לעשות התעמלות בבוקר או בערב. אם בבוקר, לפני יום העבודה קיים חשש שההתעמלות מעייפת ואני אהיה עייף בעבודה: ואם בלילה, לפני השינה, קיימת אפשרות שההתעמלות מרעננת, ואז יהיה לי קשה להירדם: ובצהריים זה לא בא בחשבון, כי אני לא איש פשרות, אצלי זה בתחילת היום או בסוף היום. כרוכות בזה גם בעיות אחרות, כמו בעיית הרחצה למשל. אם אני מחליט להתעמל בבוקר, אני עושה אחרי זה מקלחת, ואז, אחרי יום העבודה מה יהיה, אני שוב אתקלח? זה לא ריאלי, בייחוד לא בחורף. ואם להתעמל בלילה, לפני השינה, כמובן שאין אז טעם להתקלח בבוקר, אבל אז צפה שוב השאלה, אולי המים מרעננים ויותר כדאי לי בבוקר? חמש-עשרה שנה אני מתחבט בבעיה, ובכל פעם שאני מחליט משהו, אני נתקל במאמר בעיתון שמוכיח את ההיפך. למה לא עושים אחת ולתמיד קונגרס רפואי בינלאומי על הבעיה הזאת ומחליטים סופית? רבותי הדוקטורים, אתם הורגים אותנו. עכשיו תגיד לי את התשובה הסופית שלך, בתנאי שלקחת את כל השיקולים בחשבון.
תענה לי, אתה רואה כמה אני סובל, אני הרי לא נהנה מהשאלות האלה, אבל הן שורפות אותי. נו, תגיד לי כבר, אם בבוקר, אולי ההתעמלות מעייפת?
כלומר ענית לי "בבוקר" רק כדי להיפטר מהשאלה. אתה רואה? איך אני יכול לקבל את החשובות שלך ברצינות? על מה אתה מסתמך כשאתה אומר "בבוקר"? אה? אתה רופא?
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו