מחזה: אורפידס
מחזאי: נשי טרויה
דמות: קסנדרה
שרת פיקח! על סמך מה הם מתגאים
ככרוזים? הן כל אחד שונא אותם
ככלי שרת לרודנים ולמדינות!
אמרת שאמי תלך לארמונו
של אודיסאוס, אבל מה עם הדברים
אשר נודעו לי מאפולון כנבואה,
שהיא תמות כאן? די, לא אעציב אותה.
אומלל אין הוא יודע כמה עוד יסבול.
את ייסורינו לזהב הוא עוד ישווה!
נוסף על שנותינו כאן משך עשר שנים
ינדוד עד שיגיע לביתו בודד.
הוא ליד מעון כריבדיס במצר ישוט,
יפגוש קיקלופ פראי אוכל בשר אדם,
ואז – את קירקה שהופכת אנשים
לחזירים, שבר ספינה בלב הים,
תשוקה ללוטוס, פרי הליוס הקדושים,
בבשר זב דם ישמיעו געיה
מרה לאודיסאוס. ולשם קיצור,
הוא ירד חי לשאול, ישרוד בתלאות ים,
ישוב הביתה וימצא סבך סכנות.
אך למה לי על אודיסאוס ופגעיו לזרוק מילים?
לך כבר, בוא, נמהר, ואנשא לחתני בשאול!
גדולות, נדמה לך, פעלת, מפקד היוונים,
אך כנבל, בבושת תקבר, בלילה, לא ביום.
אני, גופי יושלך עירום, והגאיות בהם שוצפים
מי חורף ישיליכוני לחיות לזלול אותי ליד
קברו של חתני, אותי, שפחת אפולון הנביאה.
זריו של אהובי האל, עדיי קדושה, לכו לכם!
עזבתי את החגיגות בהן עלזתי בעבר.
לכו, מעל בשרי שעוד טהור אקרע אתכם, אשלח
עם הרוחות המהירות אליך, אל הנבואה.
איפה ספינת המפקד? איפה ממתין לי הסיפון?
כבר בא הזמן שתתכונן למשב רוח במפרש,
כי אהיה אחת מהאריניות כשתיקח אותי.
היי שלום אמא, ואל תבכי. ארצי האהובה,
אחי באדמה, אבי שהביאנו לעולם,
הרבה לא תחכו לי. כמנצחת למתים ארד,
כשאת ביתם של בית אטראוס מחריבנו אהרוס!
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
