נכנע ומנוצח – חנוך לוין – בברה

מחזה: נכנע ומנוצח
מחזאי: חנוך לוין
דמות: בברה

חוטק, בת לוויתי! הקופיפה המשתוללת! טוב לי! ליבי כל כך שופע טוב,
שאני מוכרחה להעניק, אחרת אתפלץ!

מתגלגל כאן כובע שאני לא צריכה –
קחי, קחי! הוא שלך!
אוח, טוב להיות טוב,
צביט בחב, דמעה בעין –
מארש, נחשול הומאני!
כן, הודי לי! הודי לי על הכובע
וברכי אותי עד יום מותך! לא! אל תודי לי,
לא בשביל תודות הקרבתי את חיי!
חבקי אותי, אני נסערת!
נתתי לך כובע! יחבק אותי
כל העולם – נתתי כובע!
כובע נתתי! נתתי ונתתי!
ומי נתן לך את הכובע? ומי נתן לך את הכובע? ומי נתן לך, מי נתן לך, מי נתן לך?! (אני)
ומה, מה נתתי, מה נתתי, מה נתתי לך? לא שומעים (כובע) יותר חזק! (כובע) כובע יקר אני יודעת.
רק שאני כבר 20 שנה לא משתמשת בסמרטוט הזה.
לא, אל תודי לי שוב, אל תשתפכי,
אל תנשקי לי את כפות הרגליים,
זה יביא אותי במבוכה!
את רוצה סיכה כדי לתפוס אותו??
אל תסחטי, כלבה! את מטפסת פה על קיר חלק!
גם ככה כבר חבל לי על הכובע, אז שמרי
על הגבולות! בלוטת טוב הלב שלי גדושה,
אך לא סדוקה! נו, אם כבר שדדת לי
את הכובע – לפחות נקמט אותו!
את יודעת מה, בגלל הפה הגדול שלך – אין כובע!
אני לוקחת אותו בחזרה!
ועכשיו הוא מקומט! את האחראית!
צפי בטבעיות לתביעת פיצויים מורחבת!
ואל תשמחי שככה נפטרת מהכובע –
כעת אני חובשת לך אותו בהשאלה!
נפרד בסתמיות פושרת על סף בחילה.

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו