מחזה: מרה / סאד
מחזאי: פטר וייס
דמות: סאד
מרה
מהם כל הכרוזים והנאומים שלך לעומת זאת
העומדת שם ורוצה אליך
כדי לנשק ולחבק אותך
מרה,
בתולה טהורה עומדת לפניך ומציעה את עצמה
תראה איך היא מחייכת
איך שיניה בוהקות
ראה את שערה הלוהט
מרה
שכח את כל השאר
עכשיו כשהיא באה אליך
מרה
אין שום דבר בעולם
מלבד הגוף הזה
ראה
הנה עומדת היא
בחזה חשוף מתחת לאריג הדק
ואולי היא גם נושאת סכין
לגירוי המשחק המקדים
נערה
מן השממה העקרה של המנזר
תאר לעצמך
איך נערות אלה שוכבות על רצפה קשה
בכותונת של סרפדים
ואיך הרוח החמה מן השדות
חודרת אליהן מבעד לחלונות המסורגים
תאר לעצמך
איך הן שוכבות שם
ולח להן בין הרגליים לח בין השדיים
ומפנטזות על אלה
שמנהלים את החיים שם בחוץ
ויום אחד הבדידות נמאסה לה
העידן החדש פתאום קסם לה
איזה מין קרנבל סוחף ומושך
וגם לה מתחשק להתהפך
המהפכה טובת הכלל
טובת הכלל – גל של משגל
מרה
קרוב הוא רק הגוף הזה
העורג אליך
כששכבתי כלוא במבצר
שלוש עשרה שנים
הבנתי
שזהו עולם של גופות
וכל גוף אוצר בחובו כוחות אימים
וכל גוף הוא בודד
ומתייסר בבדידותו
סגור מאחורי שלושה עשר בריחים
הרגל בשרשרת
חלמתי רק
על פתחי הגוף האלה
שנבראו
כדי שניתפס בהם וניבלע בתוכם
רק על זאת חלמתי ללא הרף
מרה
בית הסוהר שבתוכנו
נורא מכל צינוק אבן הכי עמוק
וכל עוד הוא לא ייפרץ
תישאר המהפכה שלכם
מרידת אסירים קטנה
שתדוכא באיבה
על ידי חבריכם המשוחדים.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו