מחזה: מלאכים באמריקה
מחזאי: טוני קושניר
דמות: הארפר

איפה היית? איפה? כבר מאוחר. שרפתי את ארוחת הערב. לא את ארוחת הערב שלי. הארוחה שלי הייתה בסדר גמור. את הארוחה שלך. הכנסתי אותה לתנור, סובבתי את הכפתור למקסימום והסתכלתי איך היא הופכת לפחם. היא עדיין חמה. מאוד חמה. רוצה אותה? אני יודעת שלא הייתי צריכה לעשות את זה. אבל זה נראה לי מסוג הדברים שעקרת בית מופרעת, לא מסופקת מבחינה מינית ובולעת כדורים, עושה. אז עשיתי את זה. מי בכלל יודע מה אני צריכה לעשות? מאה כדורים. אל תשנה את הנושא. לא. לא. אל תעשה את זה! אני… אני בסדר, הכדורים זה לא הבעיה, לא זאת הבעיה שלנו, אני רוצה לדעת איפה היית! אני רוצה לדעת מה קורה כאן! כשאתה חוזר הביתה בלילות, הפנים שלך הם אף פעם לא בדיוק כמו שאני זוכרת אותם. משהו בפנים שלך תמיד מפתיע אותי מחדש… יש משהו קר ונוקשה במבט שלך. אפילו המשקל שלך בלילה, הדרך שבה אתה נושם כשאתה ישן, נראים לי שונים. אתה מפחיד אותי. הסבירו היום ברדיו איך צריך למצוץ. אתה רוצה לנסות? אתה חושב שאתה היחיד ששונא סקס; גם אני שונאת; אני שונאת סקס איתך; אני שונאת; אני שמחה שאנחנו כבר לא עושים את זה יותר. אני חולמת שאתה מתנפל עליי ונוגח בכל הגוף שלי עד שכל העצמות שלי מתרסקות ואני מתפרקת לחתיכות. זה כמו עונש. זה חטא וזה הורג את שנינו. יש לי משהו לשאול אותך. אתה הומו? כן? אם תנסה ללכת עכשיו אני אכניס את הארוחה שלך לתנור. וישרוף אותה ככה שכל הבניין יתמלא בעשן וכולם יחנקו. אני נשבעת לך באלוהים שאני יעשה את זה. עכשיו תענה לשאלה ששאלתי. אתה הומו?

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן