מחזה: יחפים בפארק
מחזאי: ניל סיימון
דמות: קורי בראטר

נו מה תגיד עכשיו מיסטר פול?
"הערב הזה הולך להיות כישלון מחפיר", מה?
הוא לוקח אותה הביתה בשתיים לפנות בוקר. לזה אני קוראת ג'נטלמן אמיתי. הוא אפילו לא חשב על איך הוא יחזור הביתה. אולי הוא יישאר לישון אצלה.
היי… פול… אתה חושב ש… לא, בטח לא אמא שלי.
פול? מה אתה כ"כ כועס? אתה יודע איפה היא עכשיו? היא נמצאת עם גבר מושך, אולי הכי מושך שהיא הכירה אי פעם. תסכים איתי שזה עדיף על אטמי אוזניים ושידורים חוזרים של איזו טלנובלה.
אפאטית? אני מאוד לא אפאטית! אתה חושב שאני אצליח לעצום עין עד שהטלפון הזה יצלצל? אני מתה מפחד מרוב דאגה לאמא שלי. אבל אני מודה לאלוהים שסוף-סוף יש לי סיבה לדאוג לה.
האמת היא שאני הרבה יותר מודאגת בקשר אליך. אני מתחילה לחשוב אולי אתה לא מסוגל ליהנות מהחיים. לא כי אתה אוהב ללבוש כפפות בחורף, כי אין בך שמץ של הרפתקנות. אתה לא מסוגל להשתחרר, לזרום עם מה שקורה… באמת פול, לפעמים אתה מתנהג כמו… אוקיי, שלשום בערב, כשהלכנו לבר, היית שיכור נכון? אתה רואה? אני לא ידעתי עד שאמרת לי למחרת בבוקר. אתה כזה שיכור מוזר. אתה פשוט ישבת שם, עם פרצוף מסכן, והסתכלת על המעיל שלך. אתה תמיד לבוש נכון, אומר את הדבר הנכון. אתה הכי קרוב למושלם שהכרתי. למה ביום שלישי לא הסכמת שנלך יחפים בפארק? "מינוס שמונה מעלות", זה מאוד חכם והגיוני, רק שזה משעמם!
פול, לאן אתה הולך? אתה לא יכול ללכת לישון עכשיו, אנחנו רבים!
אההה! אתה מטריף לי את השכל! אפילו עם הרגשות שלך אתה הגיוני.
אוחח, אני שונאת אותך! אני ממש-ממש שונאת אותך!
אני לא היסטרית! אני לא היסטרית! אני יודעת בדיוק מה שאני אומרת! זה לא עובד בינינו פול! זה בחיים לא יעבוד! אני רוצה גט!
מצטערת, פול, אני לא מוכנה לדבר על זה יותר, לילה טוב.

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן