"… במסגרת הפרויקט הקהילתי שמפעיל הסטודיו אני עובדת עם נוער בסיכון משכונת התקווה, כך שהעולם שממנו קוויני הגיעה לא זר לי. חניכות רבות שלי היוו לי השראה בבניית הדמות: בין אם זה משהו באלימות כשפה בסיסית לכל דבר, בהבעה רגשית ובהתמודדות במצבים חברתיים, בשפת גוף ובתפיסת העולם. מהן למדתי שיש משהו בהרס עצמי שהוא ממכר, וההתמכרות הזו יכולה להוביל מצד אחד לאסון, ומצד שני לחופש.
במשחק, מגיע שלב שבו את “מתאהבת” בדמות שלך. אני רציתי להיאבק למען קוויני, להוציא החוצה את הסיפור שלה ושל אותן נערות בסיכון – החניכות שלי, שמערכות שלמות שהיו אמורות לתת להן תשתית זנחו אותן. דרך הדמות ביקשתי להפנות אצבע מאשימה ומתעמתת. היא מופנית למערכות ממשלתיות, סוציאליות, משפטיות וחינוכיות, לבתי ספר, לאנשי דת ובעיקר כלפינו כחברה. כל אחת מהדמויות הזו מייצגת איזושהי אלמנט של חופש נשי שהחברה בקשה להשתיק. החופש שקוויני מייצגת היא האמנות. התשוקה לאמנות, התשוקה לחיים, לאהבה, לרגש, לצבעים, לשבירת מסוכמות. זה קול נשי שאני מאוד מאמינה בו ורוצה להאמין שאני מייצגת חלק ממנו בדרכים שונות ודומות כשל קוויני."
© כל הזכויות שמורות לבית הספר למשחק יורם לוינשטיין