מחזה: חתולה על גג פח לוהט
מחזאי: טנסי ויליאמס
דמות: מגי

למה הסתכלת עליי ככה?? איך שהסתכלת עליי עכשיו, על מה אתה חושב שאתה מסתכל עליי ככה??
אתה חושב שאני לא יודעת,אתה חושב שאני לא יודעת שנעשיתי קשה, קיצונית, אכזרית??!
אני יודעת מתי עשיתי את השגיאה שלי, כשסיפרתי לך את האמת על הדבר הזה עם סקיפר- זו הייתה טעות פטאלית-הפעם אני מתכוונת לגמור מה שאני חייבת להגיד לך סקיפר ואני עשינו אהבה, אם אתה קורא לזה אהבה, מפני שזה גרם לשנינו להרגיש קצת יותר קרובים אלייך.
אתה מבין, בנזונה שכמוך, אתה דורש יותר מדי מאנשים, ממני ממנו מכל הבני זונות הדפוקים והאומללים שבמקרה אהבו אותך… אתה דרשת יותר מדי מאנשים שאהבו אותך, אתה יצור עליון! חצי אלוהים שכמוך!
אז עשינו אהבה כדי לחלום שזה אתה שנינו.
יש לך את סוג הקסם הנדיר הזה שאופייני רק לאנשים זקנים מאד או חולים, שאין להם תקווה, הקסם של המובסים…אתנה נראה כ"כ אדיש, אדיש עד קנאה…
אתה יודע אם הייתי חושבת שאנחנו כבר אף פעם אף פעם לא נעשה אהבה יותר, הייתי יורדת למטבח ולוקחת את הסכין הכי חדה וארוכה שהייתי מוצאת ותוקעת אותה לעצמי ישר בלב, נשבעת שזה מה שהייתי עושה!
אבל דבר אחד אין לי, אין לי את הקסם של המובסים, אני עדיין בתוך התחרות ואני מתכוונת לנצח!
ואתה יודע מזה ניצחון בשביל חתולה? חתולה על גג פח לוהט? הלוואי והייתי יודעת, פשוט להישאר על הגג אני מניחה, כל זמן שהיא יכולה…
מאוחר יותר הלילה אני מתכוונת להגיד לך שאני אוהבת אותך ועד אז אולי תהיה מספיק שתוי כדי להאמין לי…

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן