מחזה: הנפטר מתפרע
מחזאי: נסים אלוני
דמות: מי
חתן שלי, נפטר יקר שלי!
היום מלאו עשר שנים למותך- ואתה עדיין משתולל…
(רכה, מחוייכת) זה לא יכול להמשך…. זה עושה אותי היסטרית… אני לא בעד אזכרות, אבל אני עושה לך היום אזכרה, אולי זה, כמו שאומרים- ירגיע אותך… ואותי…. רגע! מוסיקה! איפה הראש שלי! (מסיטה מתג- מגניפיקט של מונטוורדי)
אתה- אם הייתי דתית הייתי אומרת שאתה עושה כמעט הכל בכדי- לקחת אותי אליך… בשבוע שעבר הופיע אצלי- כמו מן השמים- מישהו מ"חברת הובלה". בעצם לא עובר שבוע בלי שליח… (מביטה למעלה, מחייכת) זה מרגיז… הנהמות שלך הצפצופים… הלחישות… זה קצת- מוציא מן הדעת… אני בקושי ישנה וכשאני כבר כן, אין חלום שאתה לא שם… או בתור נביא עתיק, או בתור טרוריסט- אתה לא מתבגר! אני בכלל מתפלאת מאיפה יש לך פתאום חוש הומור! לא היה לך בכלל!
(מוסיקה נפסקת. סטירה)
(מסיטה מתג לאור כחול) יותר טוב? אתה אוהב כחול, תמיד אהבת כחול, אתה בטח נורא כזה כחול עכשיו…
אני מבקשת אל תקלקל לי…. הלכו לי לא מעט קליינטים בגללך, מתחילים לחשוב שאני עצבנית… ומי יאמין לי שזה- אתה.? אתה רואה- עשיתי מה שיכולתי- קטורת, אורות, מוסיקה- אין לי ראש לחזן. וסלח לי שאני ממהרת (מכבה את הנר) אברבך צריך לבוא… (משנה אור לאדום) מפריע לך שאני עובדת ביום האזכרה שלך?
-חניקה- מוזיקה של מונטורדי
מתוק שלי, כשרוצים אותי אני עובדת גם בראש השנה.. אני עובדת ביום כיפור ביום העצמאות….
אין לך מושג כמה זה קשה… אני צריכה המון כוח… זה לא פשוט כשאתה מרחף מעליי בכחול והם זוחלים עלי באדום… ויש המון זונות צעירות עם המון תקוות…ולא לכל אחת יש על הגב איזה מת…
(לוקחת סכין) אני לא הולכת אליך לא רוצה!
כמה זמן נשאר לי כבר? אני לא הילדה מי… שאת שמה אתה עדיין לא אומר….
(פעמון)
אברבך! הוא מקדים! זהו יקירי. ואני מבטיחה לך כל שנה אזכרה- אם תהיה בן אדם!
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
