מחזה: המדריך לחיים הטובים
מחזאי: יעל רונן
דמות: תמי

ידעתי שבסוף תגיע.
כבר לא ביקרת אותי חודשיים.
מה אתה אומר אחותך מתחתנת מחר.אתה תגיע? כול הזמן עם החיוך הזה …תגיד כבר משהו
לא אמנת שאני אתחתן אה?ועוד בגיל 25 . גם אני לא האמנתי ."מי יקח אותך יא דבה " זוכר שהיית אומר לי את זה , ואז אני הייתי זורקת עלייך כוסות ואתה היית הולך להלשין לאמא .איזה מניאק.
מוזר שאני זוכרת אותך רק עם הבגדים האלה ,והגיטרה ביד…כל הזמן עם הגיטרה ביד …כאילו שהיא חלק מהגוף שלך .
למה לא למדת אותי לנגן? זה כול כך חסר לי…אתמול פתאום נזכרתי בשיר הזה שהיית שר לי כל הזמן אתה זוכר ? זה היה אחרי שנפרדתי מגיא ,אתה היית מנגן לי אותו ואני הייתי בוכה זוכר?
(דניאל מתחיל לשיר את "יש לי סיכוי להינצל" של אביתר בנאי ותמי מצטרפת)
"יש לי סיכוי להינצל אני יודע אני אוכל להתעורר להתפקח , אני אוכל עוד לדבר באהבה ,על עצמי ועל העיר ועל אישה ,כבר עכשיו אני פחות כועס וגל שקט של רגש מתפקע , אמא שרה לבן בלילה אמא כאן לידך כל הזמן"
)מסיימים לשיר היא צוחקת ,שתיקה(
דניאל אני הולכת להיות אמא..איזה פחד .למה אני עושה את זה..
הכול מתמוטט לי בין הידיים הבטיחו לי הזמן יעשה את שלו אבל זה רק הופך להיות יותר ויותר קשה.
אני כול הזמן מפחדת דניאל, אני מפחדת שכולם ימותו לי ,אני מפחדת להשאר לבד , כל טלפון שמצלצל מבהיל אותי , אני פשוט יושבת ומחכה שמשהו רע יקרה ,שעוד מישהו ימות לי ויעזוב אותי ככה בלי להפרד.
אני מתחתנת מחר ואני אפילו לא מסוגלת לשמוח , אני לא מרשה לעצמי שום דבר ,כי אני יודעת שכול אושר ,אפילו הכי קטן ,הוא זמני. מיד אחריו חייב לבוא משהו רע .
אני מפחדת דניאל , אני מפחדת ששום דבר לא יאיר לי יותר .
שהחיים שלי יישארו אפורים לתמיד , שאני לא אדע מה זה אושר יותר .
אתה יודע זה עוזר לי לדבר איתך
חבל שאתה אף פעם לא עונה .
אתה תמשיך לבוא
נכון?

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן