מחזה: הוא והיא (רצח בידי טלפון)
מחזאי: אפריים קישון
דמות: אשה
"הלו? שלום, אבקש את מר שולטהייס. תפוס. אני לא מאמינה.
(מניחה את הטלפון ופונה אל הקהל) לפני כמה שבועות הגיעה חבילה בשבילי מחו"ל והחולירות הטילו עליה מכס. אבל אני לא חוששת, ברוך השם אני מכירה את אדון שולטהייס, מנהל לשכת המכס.
מה צריך לעשות? כמעט כלום, רק לחייג: 7139. (מרימה את
השפורפרת) הלו? תפוס. זה שום דבר. מחכים כמה רגעים.
(מרימה את השפושפרת ומחייגת שוב) הלו? (מנתקת) זה קורה לפעמים בשעות הצהריים העמוסות. אולי הטלפון עצמו מקולקל (דופקת בצד הקופסא, הטלפון מצלצל) הלו? שאיזה מספר מדבר? אתה ביקשת ואתה שואל אותי….רד לי מהקו! לא אני לא המוזיאון. להיפך. (מנתקת) שטויות. אולי בכל זאת משהו לא בסדר במכשיר. ננסה מספר אחר, נגיד 5321 של קונדדיטוריית פרידמן (מחייגת) הלו? פרידמן? לא?
מי זה? שולטהייס מן המכס. סליחה, טעות. (מנתקת) קדחת! רגע רגע, תחזירו לי אותו, דווקא איתו רציתי לדבר.
אולי שינו את המסםר. פשוט שינו זה קורה לפעמים בשעות הצהריים.
אולי נתקשר למודיעין. מודיעין? שלום . תגידו לי בבקשה מה המספר של מר שולטהייס מלשכת המכס. אני ממתינה.יש לו מספר חדש? רק רגע אני מביאה עט. (מנתקת את הטלפון והולכת להביא עט, הטלפון מצלצל) הלו? לא לא לא אני לא המוזיאון. לא לא לא לא נגמרו הכרטיסים לחיילים בחופשה. רד לי מהקו זו פקודה!
(מחייגת שוב למודיעין) הלו? מודיעין? חזרתי. מה המספר החדש של מר שולטהייס? 7139, תודה.
קדחת! זה אותו מספר. בחיי שאנשים שהעצבים שלהם לא כל כך בסדר היו מזמן מאבדים את השליטה על עצמם, אבל אני ברוך השם, לא יוצאת מן הכלים במהירות כזאת. לא, לא, לא, לא!! (דופק את הקופסא בקרקע).
(מרימה את השפורפרת ומחייגת) 7139 הלו? תפוס.
(מביאה פטיש ודופקת על הטלפון, הוא מצלצל, במקביל נכנס איש ביטחון וגורר אותה החוצה) הלו? מוזיאון. מה קונדטוריית פרידמן?
אני לא הזמנתי עוגות. לא צריך עוגות, שונאת עוגות…."
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
