מחזה: האשה מן הים
מחזאי: הנריק איבסן
דמות: אלידה
מרצוני החופשי! שמעת? הוא אמר שאני צריכה לבוא איתו מרצוני החופשי!
איך אתה יכול לומר שלא אראה אותו יותר?
תקשיב לי ואנגל, אין טעם שנמשיך לרמות את עצמנו.
כי האמת, האמת הצרופה העירומה, היא זו שאתה באת אלינו וקנית אותי.
ואני לא הייתי הרבה יותר טובה ממך. אני נעניתי להצעה. הלכתי ומכרתי את עצמי.
איך אפשר לקרוא לזה אחרת? בקושי ראית אותי, החלפת איתי כמה מילים ואז נתקפת בתשוקה אליי, ואני מצידי הייתי חסרת אונים. אבודה וכל כך לבד. זה היה רק טבעי שאני אבוא.אבל יש לזה מחיר.זה מתנקם.
אף אחד לא יכול לאחל לעצמו יותר ממה שנתת לי אבל אני לא באתי לביתך מתוך רצון חופשי. זה העניין. הביטוי הזה אומר הכל, הוא פתח לי את העיניים. לו רק יכולתי לאהוב אותך כמו שכל כך רציתי. כמו שמגיע לך. אין לנו זמן להשתעשע במחשבות, כי הלילה הוא בא. אני רוצה לעמוד מולו חופשייה.
הבית הזה,אין דבר וחצי דבר שקושר אותי לכאן. שאסע מכאן,אם אסע לא יהיו לי אפילו מפתחות להחזיר,הנחיות להשאיר בשום עניין שהוא. עד כדי כך הייתי תלושה מהכול מהרגע שהגעתי הנה. לזה אתה קורא החיים שלי? אוה לא, החיים האמיתיים שלי אבדו מהרגע שהתחלתי לחלוק אותם איתך.
אתה יכול להחזיק אותי כאן בכוח,אבל למנוע ממני לבחור,בתוך תוכי בעומק ליבי לבחור בו ולא בך את זה לא תוכל למנוע ממני.תאמין לי המצב ממילא לא ישתנה…
תן לי רשות לעזוב אותך. תן לי רשות! שחרר אותי. תן לי רשות!
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
