מחזה: דני והים הכחול
מחזאי: ג'והן פאטריק שאנלי
דמות: רוברטה

אני לא יכולה להתחתן איתך בייבי, פשוט תוציא לך את זה מהראש. זה לא ילך, כבר עשיתי פעם מה שרציתי וזה גמר את כל המשפחה המזוינת שלי! אני לא מתכוונת לשפוך את הרעל שלי יותר ממה שכבר שפכתי. אתה שומע?? נגמר. אני לא מתכוונת לחרבן את החיים של כולם. אתמול בערב יצאתי מפני שכבר נשבר לי הזין מהחדר המזוין הזה. נשבר לי להיות לבדי. נשבר לי מלהיות עם עצמי. דיברתי איתך כי הייתי חייבת לדבר עם מישהו. ופתאום ראיתי אותך, דפוק כזה, וחשבתי לעצמי אולי זה יקשיב. ובאמת הקשבת. ואני ממש מודה לך על זה. ואתמול בלילה ישנתי כזה נחמד כזה, פעם ראשונה באיזה מאה שנה, מפני שהיית טוב אלי, ודיברת יפה. אבל זהו זה חמודי, זהו זה. מפני שזה הבית שלי, הבית שלי, ואני צריכה לגור כאן. אמרתי לך אתמול בלילה ואני יגיד לך עכשיו. אני דפוקה בראש! אתה לא מכיר אותי. אי אפשר להכיר בן אדם במהירות מזוינת שכזאת. ואני יגיד לך גם מה שלא אמרתי לך אז. שאני גם רעה. יש בי מין רשעות כזאת. אני עשיתי מה שעשיתי לאבא שלי ולמשפחה שלי, בגלל שיש לי בפנים כזה רגש גדול, שרוצה לשבור ולפגוע, ואני ישבור אותך ואני יפגע גם בך. גם בך.כמו בהם. אתה שום דבר בשבילי. אתה אפילו לא חתיכת חרא של כלב שמרוח על הנעל שלי! תסתלק מכאן, חת'כת דפוק. עם המכות הדפוקות שלך. לך תחזור לעצים שירדת מהם. לך תרביץ לקירות. לך תסתכל על האמא הסמרטוטה שלך מקיאה ("מ" קמוצה) את המעיים הסמרטוטיים שלה. חיה מזוינת שכמוך. חיה מזוינת. אז זיינת ת'זונה, ואם היית משחק אותה נכון, היית גם מקבל ארוחת-בוקר בלי כסף! אבל עכשיו לכלכת. אז לך תזדיין מפה. החוצה, החוצה, החוצה, יא חת'כת ליצן עלוב. לך תזדיין מפה, ותרד ממני, תרד ממני! (מתמוטטת, מתייפחת ונרגעת)

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן