מחזה: בית ברנרדה אלבה
מחזאי: פדריקו גרסייה לורקה
דמות: אדלה
מתעניינת או מחטטת, ישבת ותפרת לא? אז תמשיכי.
אל תסתכלי עליי! אם את רוצה קחי את העיניים היפות שלי או את הגב הישר שלי במקום שלך, רק תסובבי
ת'ראש כשאני עוברת!מה את רוצה ממני? עוקבת אחרי לכל מקום, לפעמים אפילו מציצה לחדר שלי לראות אם אני ישנה, את לא נותנת לי לנשום, וכל הזמן חבל על הפרצוף הזה חבל על הגוף הזה שלא יהיה של אף אחד אבל את טועה הגוף שלי יהיה של מי שאני ארצה…לשון של רוע! ממציאה סיפורים בלי סוף. את הרי יודעת שהוא לא אוהב אותה, את יודעת כי ראית בעצמך-הוא אוהב אותי. הוא רוצה שאני אהיה האישה
שלו, שאני אגור איתו!
בגלל זה את לא רוצה שאני אהיה איתו, לא איכפת לך שהוא לא אוהב אותה , גם לי לא. הוא יכול להיות עם
אנטגוסטיאס 100שנה וזה לא יזיז לך אבל כשאת רואה אותו מחבק אותי את משתגעת כי גם את אוהבת אותו. את אוהבת אותו.
תראי מה זה! מלמדים אותנו לאהוב את האחיות שלנו, אלוהים כנראה השאיר אותי לבד בחשכה מוחלטת, כי אני רואה אותך עכשיו כמו שבחיים לא ראיתי.
אני לא אשתוק! פעם פחדתי ממך אבל היום אני כבר חזקה יותר. לא רק מעליך- גם מעל אמא הייתי קופצת כדי לכבות את האש שבוערת בי מהרגליים ועד לפה! מה יש לך להגיד עליי? שאני סוגרת את עצמי בחדר ולא פותחת את הדלת? שאני לא ישנה?
מי שצריכה לטבוע תטבע- פפה אל רומנו הוא שלי.הוא לוקח אותי עכשיו אל קנה הסוף שבגדה אני לא יכולה לסבול יותר את הבית הזה אחרי שטעמתי את המתיקות שבשפתיים שלו, אני אהיה מה ואיפה שהוא רק ירצה. גם אם כל הכפר (שכונה) יצא נגדי, גם אם יצרבו אותי על גחלים בוערות, גם אם אלה שקוראים
לעצמם הגונים ירדפו אותי, אני אשים כתר עם קוצים על הראש כזה ששמור לאהובות מקוללות של גברים
נשואים.
אני האישה שלו, לכי לחצר ספרי לכולם.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו.
