מכון גיטה הנו מרכז התרבות הרשמי של גרמניה ופועל בשמה בכל העולם.
חלק מהמטרות שלו הן הפצת השפה הגרמנית ותרבותה בעולם.
המכון בת"א נפתח ב1979 והוא פועל להעמקת היחסים התרבותיים בין גרמניה וישראל.
הוא יוזם גם חילופי תרבות בין שתי המדינות.
במסגרת זו מתקיימת כעת"העונה הגרמנית"בתיאטרון תמונע ובמסגרתה הועלה בסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין המחזה "עמק המוות"מאת אלברט אוסטרמאייר מחזאי גרמני עכשוי.
עמק המוות תורגם על ידי עינת ברנובסקי ובויים על ידי עמית זרקא.המחזה נמשך שעה ועשרים דקות מרתקות מלאות מתח, ענין והתרחשויות בלתי פוסקות, חלקן הבאות בהפתעה בהן אין רגע משעמם. יחד עם זאת כאשר רוצה אתה להבין את המתרחש על הבמה,הכוונה,מה מציאות ומה דמיון יהיה לך קשה לעשות סדר במחשבות שלך.
לא קראתי את המחזה ואינני יודע אם הסיבה לכך במחזה עצמו או אולי בהפקתו הנוכחית.
מצד אחד זה טוב כי זה נותן דרור לדמיון ,אך מצד שני כאשר אתה רואה מחזה בתיאטרון אתה מצפה להבין את המתרחש,את הכוונה,מה המסר ומה המחזאי רצה להגיד בכתיבת המחזה.
וכדי שאובן נכונה אבהיר את עצמי.אתה לא משתעמם אפילו לרגע וזה במידה רבה ביותר בזכות המשחק המעולה של השחקנים הסטודנטים שנה ג' של הסטודיו.
יתכן ובעיבוד מזערי מסויים התמונה היתה משתנה.
ראויה לציון מיוחד התפאורה המיוחדת המתארת מדבר חולי עם מכונית מיושנת התקועה בשום מקום שעיצבה הבמאית של ההצגה.
היא ביימה את ההצגה בצורה ריאליסטית ביותר.
התאורה היפה של עמיחי אלהרר סייע רבות להפקה.
על מה בעצם מדובר במחזה.זהו עירבוב בין מציאות לדמיון,סאדיזם, אכזריות,קמצוץ של אהבה,הרבה דם,ברוטליות וכח.
מחזה אבסורדי, אבסטרקטי המערבב בין מציאות לדמיון.
דזמונד בביצוע מעולה של תום חגי נתקע במדבר ליד עמק המוות בנסיעתו במכוניתו ללאס וגאס.הוא בחברת ידידתו ולרי-טומי ברמבויים רוצה לחדש את הקשר עמה ונתקל בבעיות.הדלק במכוניתו נגמר. אין להם מים והטלפון הניייד או שהבאטרי שלו נגמרה או שאין קליטה במקום והוא אינו פועל.
הם פוגשים טיפוסים שונים ומשונים ,ספק במציאות ספק בדמיונם הפרוע עקב היותם צמאים וחשופים לקרני השמש במדבר הלוהט.
אורחים אלו התנהגותם ברוטלית,לא מתקבלת על הדעת והסוף מר.
נאמר לי כי המחזאי שאב השראה מהקומדיה האלהית של דנטה אך פרט לשבעת מדורי הגהינום העוברים על דזמונד לא מצאתי כל דמיון כזה.
תום חגי משחק נפלא.הוא מנסה לפייס את ולרי ומוכן אפילו לצורך זה לקטוע חלק מאצבעו-דבר שהוא עושה .הוא מלא רגש ,מופתע מההתפתחויות הבלתי צפויות ונותן משחק משכנע וסובל בשקט והכנעה את ההתעללות בו הן מצידה והן מהאורחים הבאים למקום.תענוג לראותו משחק.
ולרי ערמומית,מפתה, משתמשת ביופיה והחן שלה להשיג את מטרתה ולהתעלל בדזמונד מתוך סאדיזם לשמו והנאה פרטית כי לא מוזכרת כל סיבה אחרת מתקבלת על הדעת להתנהגותה.משחקה מחושב וטוב.היא לא אכפתית מצד אחד ורצינית מצד שני.
טרייסי-יעל וקשטיין מצויינת וביט-גיא הירש אכזריים ומתעללים בדזמונד ללא כל סיבה מובנת.
סלי-אוהד טויזר משמש כאתנחתא רגועה למעשים מלאי הדם. אורי מזעקי הוא האל פרדיסו וליאור שיקווה הוא ספנסר.
שתיים הן ההצדקות להעלאת המחזה הזה.ההצדקה הראשונה להראות לצופה הישראלי משהו מהמחזאות הגרמנית המודרנית ושניה לראות את המשחק המעולה של רוב השחקנים ובראשם שני הגיבורים הראשיים חגי וברמבויים.
לראות או לא לראות:מאוד מענין,מאוד אכזרי ומלא דם מבחינה ויזואלית.מחזה הנותן דרור בילתי מוגבל לדמיון שלך.
