"אשפה העיר והמוות" הינו המחזה שלישי של ר.ו. פאסבינדר שמועלה בסטודיו. אני מותצא בפאסבינדר חלון הצצה לתוך התת-מודע הגרמני, והזדמנות מצויינת להכיר את "גרמניה החדשה", שצמחה מהריסות מלחמת העולם השנייה. במחזה שאנו מעלים- פאסבינדר מטפל בחרה, ובתרבות הגרמנית ורואה ביהודים חלק בלתי נפרד מהתרבות והקיום הגרמני. הוא מתריע מפני אפשרות של אנטישמיות מודרנית, הוא מתריע הסימנים שמראים שאנטישמיות מודרנית קיימת בגרמניה החדשה. כבן לניצולי שואה אני מודע לויכוח הציבורי בגרמניה בקשר למחזה הזה, ולעמדת הקהילה היהודית שם, ואני מבין מעומק ליבי את מניעיהם. אך אינו יכול להעלות בדעתי שפאסבינדר- הינו אנטישמי. בכל סרטיו הוא מרתיע על האפשרות לגזענות בחברה הגרמנית. אני רואה חשיבות ממדרגה ראשונה להעלות את המחזה בארץ. נדמה לי שקיומנו כישראלים בארץ המתמודדים עם כל הלחצים כאזרחים ישראלים, אנו שוכחים לרגע את האפשרות לקיום אנטישמי כלפי יהודים בעולם, ואת כל גילויי הגזענות שקיימים היום בעולמנו על רקע אתני. חלמנו שלאחר המלחמה נחייה בעולם יותר סובלני וחלום זה הולך ונגוז.
הצגה ראשונה – 24.04.1999
מאת: ריינר ורנר פאסבינדר
תרגום ובימוי: אבי מלכה
עיצוב תפאורה: עדנה סובול
מוסיקה מקורית ועיבודים מוסיקליים: אריה זונשיין
עיצוב תלבושות: דנה צרפתי
עיצוב תאורה: עמיר ברנר
כוריאוגרפיה: אלדד בן שושן
איפור: ירין שחף
בהשתתפות שחקני שנה ג':
אפרת כהן
מיכל גרניט
ליזה דרנוב
גלי גדז'
אייל הובר-לוי
אסתר דנטס
מוטי רוזצוייג
בני מאדב
דותן הלברייך
גדי פינטו
תומר בן-דוד
שלומי לוטן-לוי
ליאת אדלר
דורית טל
*אפרת רצון
*יוחאי זכאי
*שי קתינה
*תלמידי שנה א'
