מחזה: אשכבה
מחזאי: חנוך לוין
דמות: שיכור
שתיהן הסריחו מדג מלוח… נורא! אבל למה כבר יכולתי לצפות משצ'וצ'י? אומרים שבפג'וג'י נקבות, ככה, יותר.. (לעגלון) יש נקבות טובות בפג'וג'י?
(עגלון: יש בפג'וג'י, יש בשצ'וצ'י…)
(קוטע אותו), אבל על רמה! על רמה! ושלא יסריחו, למען השם! כי כאן מתלקח, אבל יש דרישות מינימום! ולא יקרות מדי. ומהממות. יש מהממות בפג'וג'י? ולא סחטניות. סחטניות אני לא אוהב. אוהב נדבניות. כאלה שלא למען בצע כסף, לשם שמים. ואדרבא, עוד מעניקות שי, כי בדיוק יש להן היום יומולדת או יום העצמאות או יום הפילנתרופיה או משהו. שגרות בבית גדול, לבד! ושעל פתח הבית שלהן תלוי שלט גדול "זניו". אתה בטח תשאל מה זה "זניו". בטח חושב, אולי שם של מחלת מין מידבקת או שודד מפורסם! אז למה אתה לא שואל מה זה ה"זניו" הזה שתלוי להן על הפתח?
(העגלון: מה זה זניו?)
ראשי תיבות: "זונה נותנת יום ולילה". למה "זניו"? – "זניוגבגב"! "זונה נותנת יום ולילה גם בשבת גם בחג"! "זניוגבגבוב"! "זונה נותנת יום ולילה גם בשבת גם בחג והכל בחינם"! "זניוגבגבובונע"! "זונה נותנת יום ולילה גם בשבת גם בחג והכל בחינם ועוד נותנת עודף"! על כוכב הלכת זניוגבגבובונע את איברי הקט אני מנענע… לפג'וג'י!
(נוסעים עם העגלה וחוזרים במעגל לאותה נקודה כאילו חזרו מפג'וג'י).
היינו בשצ'וצ'י, נסענו לפג'וג'י, עכשיו חוזרים לשצ'וצ'י – אבל הסירחון! זו הבעיה עם כל המקומות האלה, המוצנעים, שכל כך שואפים אליהם – תמיד מחנק, ריח רע, זיעה. אפילו הצרפתיות.
(העגלון: היתה לך פעם צרפתייה?)
השחלתי גם צרפתייה, חביבי, השחלתי הכל. מסריחות כהוגן ובסוף מתות. אנשים חושבים: הנה חדר אוכל אובלי מקושת בתוך טירה צרפתית, ובו רהיטים וכלים מפוארים, ובראש השולחן יושבת צרפתייה נהדרת, וחושבים: זה כך, זה מהטבע, מבריאת העולם, ממש הכרח המציאות. והנה, אם תפוצץ את כל הצרפתייה עם הרהיטים והחדר אוכל האובלי וכל הטירה תראה שנשאר חלל ריק, ואין שום הכרחיות בשום צרפתייה. ישבה שם בראש השולחן כאילו היא נצחית, ובסוף התפוצצה!… וכשהן מתפוצצות ונעלמות כולם מופתעים ואומרים: "אה!" (מתפקע מצחוק) אומרים: :אה!" (מתגלגל מצחוק) "אה!"… אח, ייאוש! מתי נצא לגמלאות מהתשוקות? הכי טוב להיות זקנה אנגלייה עם חתול.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
