מחזה:אשכבה
מחזאי: חנוך לוין
דמות: זונה
אני אוהבת לאכול דגים מלוחים אחרי המיספר, אז מה?
ואם אחרי זה בא עוד מספר? אז בא עוד מספר, אז מה?- שיסריח! לא התחייבתי לצום! ובכלל, לא מוכרת את הפה, מוכרת רק את הפושק'לה. שיכניס את הפישפוש'קלה לפושק'לה ויגיד תודה. לא רוצה, לא צריך. שיסתום את האף עם מקל כביסה. בפאריז אין דבר כזה, תגידי מה שתגידי, את חייבת להריח מבושם,גם בפה, זה חלק מהעסק. אצלינו בפז'וז'י הזנחה כללית, .אומרים שדווקא שצ'וצ'י דומה יותר לפאריז. כולם נחלים פה. בפאריז גם, אבל פחות. זה הרבה בגלל ההיגיינה. אני דווקא רוחצת את הפושק'לה אחרי המספר. רוחצת במים, אז במה ארחץ? בפאריז עושים חיטוי, נחוץ חיטוי, טיפשה! עושים חיטוי גדול, אלא מה. את בכלל היית בפאריז? אני קראתי, קראתי, פעם קניתי דגים מלוחים, עטפו אותם בדף מז'ורנאל צרפתי, יישרתי את הדף, הייתה שם תמונה יפייפיה מפאריז. (צוחקת) אז מה, מה יצא לה לטיפשה? התבשמה והתבשמה- ובסוף היא גם גמרה עם דג מלוח!
אלה, שני הפישפושק'לך, שפגשנו בשצ'וצ'י, אלוהים אדירים! איזה סירחון! לא כסף..ץ לא תרבות…לא פשפושק'לה מי יודע מה. פעם היו אנשים אחרים, פעם היו חיזורים, רומנטיקה, שמפניה, היום, מורידים ישר מכנסיים ו- פשפושק'לה! כוכב חדש בשמי עולמנו- אדון פשפושק'לה! והרי יש גם דברים אחרים בעולם, רבותי הגברים, יש לב'קלה, יש ראש'קלה, אנושיות'קלה, תרבות'קלה, אמנות'קלה, יש אפילו תיאטרונ'קלה שבו עומד שחקנ'קלה עם זרקור'קלה ומרביץ איזה מונולוג'קלה… וגם השחקנ'קלה, באמצע המונולוג'קלה, חושב רק על הפשפוש'קלה בפוש'קלה.
הוי, פשפוש'קלה, לא לנצח תשחק בפושק'לה יום אחד תרגיש חלושק'לה יהיה מיחושק'לה רופא ירביץ מישמושק'לה ימצא שם איזה גושק'לה והמצב אנושק'לה ולאחר ייאוש'קלה ונשיקה למוש'קלה חיבוק לזוש'קלה והופ- סוף לקישקושק'לה.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
