מחזה: אמא לא מרשה
מחזאי: שארלוט קיטלי
דמות: ג'קי
איך את לא מתביישת! את עומדת במרכז כל מה שאני עושה!
אמא התייחסה אליי כאילו סתם נפלתי ונפצעתי בברך, הרימה אותי ואמרה שלא נורא, לא יראו את הפצע.
היא רצתה שהכל יהיה יותר טוב. היא זו שרצתה לשמור את זה בסוד, אני רציתי אותך, רוזי!
בפעם הראשונה בחיים שלי הייתי אחראית לעצמי: לא עישנתי ג'וינטים, עשיתי התעמלות, הלכתי למרפאה….
"זו בת!" …. אחרי שהלכת ניסיתי למחוק את הזיכרון הזה. .. גראהם…אבא שלך, הוא לא יכול להגיע ביום שנולדת, הוא הי צריך להיות בליברפול. הוא הי נשוי. הוא אהב אותי, הוא אהב אותך, את מוכרחה להאמין לי! הוא אמר שיעזוב את אשתו אבל אני ידעתי שהוא לא יעזוב אותה, היו שני ילדים…….הצעיר היה רק בן 4……
הסכמנו. חיים נפרדים. רציתי לגדל אותך. הוא שלח כסף. יום אחד לקחתי אותך לפארק וראיתי אות יחד, מעבר לאגם. הוא קנה להם גלידה, אשתו צילמה אותם.
אני חושבת שהיום הם חיים בלידס, ראיתי את השם שלו בעיתון שנה שעברה, מאמר על הצילומים שלו.
היה חורף קר מאד אחרי שנולדת. היו הפסקות חשמל….לא יכולתי לחמם את החדר, לא היה אור בבניין. ידעתי שיש לו קמין – זה היה באופנה, אז לקחתי אוטובוס לדירה שלו. גנים גדולים, מטבחים מרוהטים בעץ אורן…שינוי מרענן מהבטון….צלצלתי בפעמון, גבר הודי ענה, אמר שהוא מצטער….הם עברו דירה.
כשחזרנו הביתה כבר היה חושך, המעלית לא עבדה…בלילה ההוא טילפנתי לאמא. ביקשתי ממנה. ניסתי, לא הייתי מסוגלת רוזי! עכשיו לא משנה כמה הצלחתי אחר כך אם נכשלתי פעם אחת!
אחרי שהלכת. כל הזמן הייתי מתעוררת בלילה להאכיל אותך…..שבוע שלם….בדירה….
אז חזרתי לבית ספר לאומנות. החברים שלי חשבו שאני לא אנושית. אני זוכרת את הספרים שהתפרסמו בחורף הזה, איך להצליח בתור אם עובדת חד הורית – אגדות!
לחברים שלי יש עכשיו משפחות. אני יכולה לתת לך הכל עכשיו. רוזי?
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
