מחזה: אלוף הבונים
מחזאי: הנריק איבסן
דמות: הילדה

אלפי תודות גב' סולנס,זה באמת נורא נחמד מצידך.
אתה פשוט רוצה שהיא תסתלק ברגע שאתה מגיע.וכל זה כדי שלא תאלץ לראות איך היא מתייסרת?אני נוסעת מכאן,מה יש לי לעשות פה אצלכם הא?"להיות כאן" פששש כן,זה רעיון לא רע.אבל זה לא היה נגמר בזה.אני לא מסוגלת להרע לה.אתה יודע טוב מאוד מה היה קורה ודווקא בגלל זה אל מפה.יש לך חובות לאשתך
(מתפרצת)כל זה מטופש. שאסור לאדם להושיט את ידי אל האושר,שאסור לו לחיות את חייו.רק מפני שמישהי אחרת ניצבת בדרכו.
לפני עשר שנים כשסיימת לבנות את מגדל הכנסיה החדש אני עוד הייתי תלמידת בית ספר-אמרת לי שבשמלה הלבנה אני נראית כמו נסיכה קטנה.ואז אמרת שכשאגדל אהיה הנסיכה שלך.וכששאלתי כמה זמן יהיה עלי לחכות :נשבעת כי בעוד עשר שנים תשוב כדי לחטוף אותי ולקחת אותי איתך. כשאמרת שאתה זקוק לי,באמת התכוונת לזה?
אני אומר לך מה אתה עומד לבנות עכשיו.
את הארמון שלי- אתה חייב לי מלכות לא? ובכן..אני רוצה אותו עכשיו.מייד ברגע זה! עשר שנים עברו,ואינני יכולה לחכות יותר.
אם הבנאי רוצה לבוא אל הנסיכה..
הוא יבוא אל הנסיכה..

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן