מחזה: אישה עם כובע, פצירה ושוקולד (מתוך הג'יגולו מקונגו)
מחזאי: חנוך לוין
דמות: אישה
אה, אישה עם כובע. תיראו, אישה עם כובע יושבת על ספסל.
איזה כובע יפה.
יופי של כובע יש לך. אנגלי בטח. תוצרת חוץ.
הרבה זמן לא ראיתי כובע כזה. נפלא.
איזה כובע.
איזה כובע, בחיי. בדיוק לי יוצא לפגוש אישה עם כובע. וכובע בדיוק כמו שאני רוצה.
יש לי חולשה מיוחדת לכובעים. הכובע, לדעתי, נמצא בין האדם לבין השמיים.
עם כובע כמו שלך… איזה כובע.
את בטח שמחה מאד עם הכובע.
איזה כובע.
שמחה עם הכובע, מה?
ודאי. מי לא ישמח עם כובע כזה.
כשאת צוחקת, הכובע רוקד לך בעליזות על הראש.
עכשיו הוא נח.
אה, פצירה.
בחיי, פצירה. פצירה לציפורניים. איזה יופי של פצירה.
בטח מפלדה שוודית.
משייפת לך את הציפורניים בהנאה. כשיש פצירה אז משייפים.
יושבת לך עם כובע על הראש ומשייפת לך את הציפורניים בהנאה. חיים משוגעים.
אני מאד אוהבת לשייף את הציפורניים בפצירה.
איזו פצירה, בדיוק כמו שאני רוצה.
זו לא פצירה, זה חלום.
והציפורניים שלך יוצאות כ"כ חלקות ועגולות.. ממש נעים לך.
נעים לך, מה?
איך יצא לך גם כובע וגם פצירה אני באמת לא יודעת.
רוקד הכובע ורוקדת הפצירה.
אה, שוקולד. תביטו, גם שוקולד. בחיי, שוקולד.
הייתי מוכנה להישבע שיהיה גם שוקולד, ובאמת- שוקולד.
שוקולד. יש לה שוקולד. שוקולד. שוקולד יש לה. אתם ראיתם דבר כזה? שוקולד. יש לה שוקולד. שוקולד. בדיוק שוקולד יש לה.בדיוק שוקולד. שוקולד. אני משתגעת. שוקולד.
שוויצרי. שוקולד שוויצרי.
טעים, מה? מתוק לך בפה.
הכי הרבה אני אוהבת מתוקים. ומכל המתוקים, הכי הרבה אני אוהבת שוקולד.
זה באמת מעניין שיש לך שוקולד, בדיוק כמו שאני רוצה.
אז ככה: גמרת לשייף את הציפורניים של יד אחת עם הפצירה, עכשיו את נחה עם שוקולד.
מה יותר נפלא מזה?
מתוק לך בפה, מה? מתוק, מתוק.
כן, ככה: מתוק לך בפנים, מתוק לך, אויש, מתוק לך, מתוק לך. טוב לך בפה, אויש, טוב לך בפה, אויש, אויש, כמה שטוב לך, שוקולד נמס לך בפה, אויש, אויש….!
איזה שוקולד שזה היה.
איזה כובע.
והפצירה..
והשוקולד, השוקולד הרג אותי.
לשבת עם כובע, לשייף את הציפורניים ולאכול שוקולד.
אבל בדיוק כמו שאני רציתי.
כן. כן, כן. יש אנשים עם כובע, פצירה ושוקולד.
כן. כן, כן.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו