מתוך הספר "אחד מרעננה"
מאת דורון נשר
דמות: עורכת דין

אחת התופעות הקשות ביותר היא אנשים שאומרים כל דבר פעמיים. כל דבר פעמיים. עכשיו, הם בעצמם לא שמים לב. לא שמים לב. זה מדהים. זה מדהים! שוטרים למשל, שאומרים: "בוא הנה, בוא הנה" "תביא ת'תעודות, תביא ת'תעודות" למה פעמיים? למה פעמיים? מה קרה? מה קרה? בדקתי את ה… בדקתי את העניין הזה.. את העניין הזה עם רופא. נכנס הרופא. הרופא נכנס – "שלום שלום, שב שב, תוריד ת'מעיל תוריד ת'מעיל, מה הבעיה? מה הבעיה?". בקיצור הוא אומר כל דבר פעמיים. כל דבר פעמיים. ואז האחות נכנסת ולוחשת לי, האחות נכנסת ולוחשת לי באוזן: "תתעלם, תתעלם…", ממה? ממה? אני שואל, "אתה לא שם לב שהוא אומר כל דבר פעמיים? נו.. אתה לא שם לב שהוא אומר כל דבר פעמיים?". אז הרופא אומר: "שמעתי מה אמרתם, שמעתי מה אמרתם…". מה אמרנו? מה אמרנו? שאלתי: "שאני אומר כל דבר פעמיים, שאני אומר כל דבר פעמיים!". האחות בתגובה: "מה שנכון נכון. אני לא יכולה עם זה יותר, אני לא – יכולה- עם זה – יותר. זה משגע אותי וזה גם מדבק. זה משגע אותי וזה גם מדבק. ואז… ואז – היא הוציאה אקדח וכיוונה אליו, "אם אתה לא אומר משהו פעם אחת, אם אתה לא אומר משהו פעם אחת בלבד, אני… אני יורה בך! יורה בך!". הרופא: כמו מה? כמו מה?. האחות: "תגיד משהו פעם אחת, פעם אחת תגיד משהו שהוא פעם אחת, תגיד…". הרופא: "לא, לא! אני לא מוכן לשחק את המשחק הזה, אני לא מוכן לשחק את המשחק הזה…". בסוף היא ירתה בו, היא ירתה בו. בסוף. והיא לא בחורה רעה, היא פשוט פעלה מתוך פחד וחוסר ביטחון, באי ודאות לגבי העולם והחיים בעיקר, לכן תיק מספר – 228866 הגיע לסיומו וההגנה סיימה את דבריה. והיא לא בחורה רעה, היא פשוט פעלה מתוך פחד וחוסר ביטחון, באי ודאות לגבי העולם והחיים בעיקר, לכן תיק מספר – 228866 הגיע לסיומו וההגנה סיימה את דבריה.
תודה. תודה.

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן