במחזה שנכתב ב – 1983, היו כבר ניצנים למקום שאליו אני מכוונת בהצגה.
המיצול המניפולטיבי הציני וצמא הדם של התקשורת בחיפוש ראוותני ורעבתני אחרי ה"רייטינג".
למצוא את החולשה, הרעב, הכאב והעצב של האדם הקטן ולחשוף אותו בפניי מיליוני צופים. ניצול הרעב של האיש הקטן להיחשף, לספר את סודותיו בפני המצלמות על מנת לזכות בתהילת עולם ובפרסום בין דקותיים של זמן מסך.
על גבן ונשמתן של נערות עברייניות שלמרות ניסיון החיים וחוכמת הרחוב שלהן נשארו ילדת עצובות, ועל מנת לזכות במעט פרסום, מוכנים מנהל המוסד וסגנו להתעלל בהן ולחשוף עירומן בפומבי. האסון הוא בלתי נמנע.
מאת: יאנוש גלובצקי
בימוי: אסתי זקהיים
תרגום: ערן בניאל
תפאורה ותלבושות: רויטל טבע
תאורה: סיגל שלו
מוסיקה: מאיה גלאס
בהשתתפות שחקני שנה ג':
דולי קידר
מאיה לאוב
סיגל ברייזבלט
עירית סוקי
רביטל צימרינג
שרון עמיר
זיו מיטל
מוטי עם-שלם
צחי זמיר
שלומי לוטן-לוי
איציק ארוך
ז'אנה דארק
