מחזה: שאלה לאופטיקאי
מחזאי: חנוך לוין
דמות: איש
שלום שלום. אני באתי להחליף עדשות במשקפיי, ושמא אף לקנות מסגרת חדשה, הולמת יותר, על פי צו האופנה.אתה יודע, אומנם עניין רפואי הוא האופטיקה, ואין דבר מאיים ונורא יותר מתחום הרפואה, אך ברצוני שתדע שאינני מפחד כלל. כי אני יודע שאני למשקפיים. לא למוות, לא לניתוח, לא לכאבים, אפילו לא להתחלה של טחורים – אני למשקפיים ותו לא. אין לי אפילו מום, לכל היותר פגם. מי הפתי שיעז לקרוא לקוצר ראייה פגם? אישה אחת אף טרחה ואמרה לי פעם כמה חן יש בארשת פני בשל קוצר הראייה, עד כדי כך. אישה, ואמרה, וחן – לא פחות. אמנם לא התחתנה איתי, התחתנה עם אחר ונסעה לקנדה, אבל בשום אופן לא בגלל המשקפיים, לא. כמעט התחתנה, עד כדי כך. ונסעה לקנדה. כמעט אפשר להמשיל את האופטיקאי לנשים , עד כדי כך. אמנם, תאמר, בנשים: מתיקות, איכות חיים וכביכול גוברת היא על האופטיקאי, אבל גם האופטיקאי לא אמר את המילה האחרונה, האופטיקאי יקום ויאמר: אצלי המשקפיים! הנשים לטווח קצר, הכרת – סגרת, ומשקפיים – לנצח! ומסגרת חדשה – אישיות חדשה, נהיה אחרים: רעננים, והמשקפיים תומכים בבריאותינו – והנשים לטווח ארוך, מזיקות לנו! אדוני, שייקחו להם את כל הנשים, ויתירו לנו אופטיקאי. כי בנינו מה מפריע לנו להתגנב לאחר האופטיקאי לאיזו זונה נחמדת? גם משקפיים, גם אישה. נשתולל הערב, בוא! נו בוא! מה יש, מי יגיד לנו לא? אימא? כבר אין לי אימא. מתה. אני הולך לישון באיזה שעה שאני רוצה, וקם מתי שמתחשק לי, אימי מתה ואני פטור מלהגיש לה דו"ח. עד כדי כך חופשי, כמעט הייתי אומר מופקר. שובב! ובייחוד שההיא נסעה לקנדה. נשארתי לבד זאת אומרת חופשי. בוא נחליף מילה בין אופטיקאי לאדם, נגרור בדיחה, נפלוט צחוק משותף. נכיר קצת… אין סיבה למה לא תבלה איתי קצת, עזבה אותך אהובתך ונסעה לקנדה? לא. אתה כמוני, מאושר, חי את החיים. ספונטני. מהרגע להרגע, נסעה עם מישהו אחר ועזבה לקנדה. וזה הדבר הכי נורא, חבר, תאמין לי, הלבד. ששש… שקט נורא. נסעה לקנדה. אינגליש. אבל אני אופטימי! אז מה אתה אומר? נצא לבלות קצת? (לא) נכיר כמה נשים מתוחות? (לא) מה עם רק לשתות איזה גזוז? (לא) לפחות נשב על הספסל לדבר? (לא) אז נדבר כאן? (לא) אתה עסוק וודאי… (כן, מושיט לו את המשקפיים) אתה לא אופטיקאי? טוב אם לפחות תראה את האישה שלי מחפשת אותי רק אם תוכל למסור לה שאני מחכה לה, כבר שנתיים, והגיע הזמן שהיא תחזור הביתה. אני גם יכול להוריד את המשקפיים אם היא רוצה. אין לי בעייה להיפטר מהם. אני אלמד איך לראות. תודה וכל טוב לך.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
