מחזה: סיפור גן החיות
מחזאי: אדוארד אולבי
דמות: ג'רי

הכלב, נדמה שסיפרתי לך, הוא מפלצת שחורה, ראש מגודל, אוזניים זעירות ועיניים… מלאות דם, נגועות אולי. הכלב שחור, כולו שחור. המפלצת המסכנה, אני באמת חושב שהוא כלב זקן, אין כל ספק שהוא מוזנח, כמעט תמיד יש לו זקפה גדולה. החיה הזאת הדאיגה אותי מהרגע הראשון שנפגשתי איתה, אתה מבין, חיות אדישות אלי, כמו בני אדם. אבל הכלב הזה, ממש מהתחלה היה רוטן ואז מסתער עלי. אלא שתמיד הייתי מצליח להימלט. זה נמשך ככה למעלה משבוע. אחרי אחת הפעמים האלה, הרהרתי בחדרי בעניין, והחלטתי: אני אוציא לו את הנשמה במעשים טובים, ואם זה לא יצליח, אני פשוט אוציא לו את הנשמה. אל תגיב פיטר, רק תקשיב. למחרת קניתי שקית של נקניקיות, כשחזרתי לבניין הכלב חיכה לי, לפי כל הכללים. פתחתי את השקית והנחתי את הבשר על הרצפה, הוא התקדם לאט, כשהוא הגיע אל הבשר הוא נעצר והסתכל בי, אז הריח, רחרח עוד קצת ואז התנפל עליהן כאילו לא אכל דבר כל ימי חייו. אחרי שגמר את הבשר, הוא התיישב וחייך, נדמה לי שחייך, אלה היו רגעים אמיתיים של קורת רוח. אז, באם! הוא רטן ושוב הסתער עלי. במשך חמישה ימים נוספים ניסיתי, וזה תמיד היה אותו הדבר- רוטן, מרחרח, מתקדם, יותר מהר, מסתכל, זולל, מחייך, באם!
יותר משהרגשתי עלבון, הרגשתי גועל נפש, אז החלטתי להרוג את הכלב. אל תחרד כל כך, פיטר. באותו יום קניתי רק נקניקיה אחת ומנה קטלנית של רעל עכברים. בדרך חזרה לבית, לשתי בשתי ידי את הנקניקיות יחד עם הרעל. פתחתי את דלת הכניסה, והנה שם המפלצת, עומד שם, מחכה. החיה המסכנה זללה את כל האוכל, כרגיל, חייכה וזה כמעט הפך לי את המעיים- ואז באם! ויהי אחר הדברים האלה ותחל החיה הרעה למות, ידעתי על כך מפני שבאותו ערב עצרה אותי בעלת הבית והתחננה בפני שאתפלל למען החיה שחלתה פתאום. אמרתי לה שאתפלל. היא אמרה שאני שקרן ושאני בטח רוצה שהכלב ימות. רציתי שהכלב יחיה, לא רק בגלל שאני הרעלתי אותו, אלא גם כדי שאוכל לבחון מחדש את טיב היחסים בינינו. אל תצחק! השתוקקתי בלב חרד לפגוש שוב את ידידי. ובכן, נכנסתי בדלת והתקדמתי בלי פחד, החיה הייתה שם. נעצרתי, הסתכלתי בו, הוא הסתכל בי, אני חושב שנשארנו ככה זמן רב. עכשיו אהבתי את הכלב, רציתי שהוא יאהב אותי. אני עשיתי ניסיון לאהוב ועשיתי ניסיון להרוג. קיוויתי, שהכלב יבין. העניין הוא פשוט, אם אינך מוצא דרך לעסוק עם בני אדם, אתה מוכרח להתחיל איפשהו, עם חיות. איפה תמצא נקודת התחלה טובה יותר.. להבין וייתכן אפילו להיות מובן.. התחלה של הבנה, מאשר עם.. מאשר עם כלב. פשוט כך, כלב. כלב.

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

 

דילוג לתוכן