מחזה: מי תהום
מחזאי: הלל פיטלפונקט
דמות: אברם
הסתפרת… דווקא יפה לך.
(מסתכל על הקופסת סיגריות, מקבל אישור מאדי) אה אדי? חברים!
שמה, הסוהרים האלה בכלל לא איכפת להם שתעשן רק תזרוק להם תשחטה האחרונה בחוץ.
היה שמה סוהר אחד, צ'צ'ון. ההוא, בסוף של המשמרת שלו היה בא על ידנו, רואה אותנו עושים פגזים, ועוד היינו צועקים: "תבוא צ'צ'ון מניאק, תעזור לגלגל אותה צ'צ'ון אומק…"(צוחק) ההוא צ'צ'ון היה בא בתוך עצבים, קטנים כאלה. פותח את החנות שלו עלינו, שם בחוץ את הזה שלו, וצוחק, מת… "אתם מסכנים, אתם, היה צוחק, מסכנים ואבודים וגלמודים. למה אני הולך לשים אותו עכשיו באשה שלי ואתם כמו הקופים סגורים, מסכנים ואבודים וגלמודים…"
תסתכל שמה את השיכונים, רואה? אני זה הפצץ שלהם. יבואו אנשים, ישימו שמה חנויות, בגדים, תקליטים, בחורות, דוניה(ככה הוא שמע)… חרא גדול. אבל מה, יחשבו אמריקה! פתאום פעם על הבוקר… פפפהההה פפפפבבחחח!! הכל הולך קיבנימט. למה באה להם הפצצה מתוך הג'ורה. בוץ על הפנים , הכל, צפורניים שיניים… ככה! בא אברם הגדול, מלך של הזבל, עושה להם שיניים, נושך להם בתחת של האישה… בילדים… שובר המשקפיים שלהם, שורף כל העצים , הורג את הסבא שלהם… מאכיל אבנים לסבתא שלהם… קורע את המורות של הילדים שלהם… עולה על הגדר של הבתים… מפוצץ את המכוניות שלהם… פותח את הברזים… מפוצץ את החרסינה שלהם… יהיה ים ברחובות … שופך את הבנזין על הים וזורק גפרור… אמבולנסים, אזעקות… בוףףף!!! שם פגז בבירה ומרים הכל לשמיים. צבא יביאו פה, כמו מסיבה… (מסתובב לכיוון המראה המדומה)
ככה הם יחשבו! (הולך לכיוונה מוציא מסרק ומסתרק) למה הצ'אנס שלך זה פצצת זמן, או בנגריה או תהיה מלצר שלהם במסעדה, כמו ילד ערבי. לא שם אני על ערבים אדי. אבל שמה. בתל אביב שלך, לא יודע איפה… שמה חושבים אותנו כולם מלצרים. ילדים של ילדים של ילדים של סלאח שבתי… מהמזמן. שמים שמה את השיכונים מול הפרצוף שלנו. לא מצחיק אותך אדי.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
