הזונה מאוהיו – הוימר – חנוך לוין

מחזה: הזונה מאוהיו
מחזאי: חנוך לוין
דמות: הוימר

מתרפקים על זכרונות משי, אבא?
מתי תבין? הזין נבל, הצטמק, איננו! עוד תטפטף משם טיפות אחרונות דלוחות של שתן, אך לא תהיינה התזות! גמרנו, לא תתיז עוד!
נכון, אני יורק על הזין של אבי. זין מלוכלך, זין מסריח, צינור של סחי וזוהמה, אשר פלט אותי לערימה של סחי וזוהמה!
למה לא יצאתי מהזין של מלך בלגיה?!? הייתי מגיח אל עולם נקי וחם, בכל כיס מכנסיים חופ ן יהלומים קטן! מי תחב אותי לתוך הזין הרקוב, הלא נכון? מי הפריד ביני לבין כתר בלגיה? איזה חנווני עיוור עטף אותי בשקית הביצים המדולדלת, הזולה הזאת? כולנו מתחילים בתור טיפות דלוחות, רק הצינור שאנו נפלטים ממנו קובע את הבדלי הגורלות, כל היתר הוא מזל.
למה? למה, אבא? ואני כל כך סמכתי עליך, נתתי בך את כל האמון שבעולם! ואני בניתי על יכולתך הלא מוגבלת! למה יש לך יכולת מוגבלת? למה אתה קטן וחלש כל כך? איפה הם הכוחות האינסופיים, הלא מנוצחים של אבי? אתה חייב לי את אבי מאז. אבי הגדול, הכל יכול, אבי מפעם!
למה אתה לא מרים אותי על הידיים אבא? למה אתה לא מלטף אותי? אני הוא התינוק מפעם, ותינוק נשארתי. ארבעים שנה לא נגעת בי, ולא ליטפת לי את הפנים, ועכשיו הפנים שלי בוערים מצמא. למה אתה לא מרים אותי על הידיים? למה אתה לא נותן לי יד, עובר איתי ליד קיוסק וקונה לי בייגעלה? לא קונים לי בייגעלה! אין לי אבא! איפה אבא? אין לי אבא! נחוץ לי בייגעלה! אבא, בייגעלה! בייגעלה! בייגעלה!
טוב, אבא, עכשיו לעניין: מה אתה משאיר לי? איפה כל הניירות שלך? הניירות, אבא. יש לך. יש לך המון, אתה עצמך אפילו לא יודע כמה יש לך. תעשיין גדול, מניות במפעלי פלדה, בתי מלון.
(מתחיל לחפש סביב, הופך תולש וקורע הכל)
אין ניירות? אולי קופת חיסכון? לא? גם קופה אין? אולי צרור שטרות מקופלים בגרב ישן? אין שטרות בגרב? מה עם הגרב עצמו? הידד, יש גרב לפחות! אבא השאיר לילד גרב! ועוד גרב! ונעליים! וזוג מכנסיים! ועוד גרב! מה אתם יודעים, חומר לכביסה שלמה! – הייתי קורע ממך גם את העור רצועות רצועות לו יכולתי! – זהו, אבא, עכשיו אתה יכול להכריז בפה מלא: אין לי כלום, מלבד חלום על אוהיו וזוג תחתונים!

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו