מחזה: גוד ביי אפריקה
מחזאי: הלל מיטלפונקט
דמות: מליה
רוצה קפה? מים? רעל? משהו? (פורצת בצחוק) סליחה , זה דוביק נכון? מצא לו מתי להופיע החרא..מכל ההפתעות בעולם דוביק, דוביק הבן זונה מה הוא עושה פה בכלל? סיפרת לו על המכללה? הוא בטח ניסה להניא אותך מזה , הוא לא ניסה לדחוף אותך לאיזה פרויקט חדש? לא, אני בכלל לא כועסת.. מצחיק אותך? כי אני עדיין מתעוררת מסיוטים ..מצחיק אותך..נחמד.. אתה והחבר הזה שהדבקת לנו לחיים , והאמביציה שלך להיות כאן שגריר ולתקוע אותי באוגנדה לתמיד ! אני לא אשאר פה חודש אחד נוסף, גם לא שבוע אם זה היה תלוי בך היית רושם אותנו לדיור מוגן בג'ונגל בישוב קהילתי של אוכלי אדם כשאתה מתוק אתה הכי מתוק בעולם ! חשבתי על זה, אם תרצה להיות כאן שגריר, אם יתאפשר לך אני יכולה לחיות עם זה, אתה תהייה פה, תחייה לך את חייך כמו הרבה אחרים אני אהיה בבית עם עצמי לעצמי איבדת את התיאבון קצת לפחות? שלושים שנה איתך ולצידך וזה תמיד עוד נסיעה אחת אחרונה שלאחריה בטח יקרה משהו, רק שכלום לא קורה נכון? הלוואי והיה קורה, הלוואי והייתי רואה אותך מאושר והייתי גם אני מאושרת רק שכלום לא קורה אסור שאומר את זה? למה? גם אני איתך בחיים האלה, רק אני איתך בחיים האלה אז אסור לפחות שאומר לך את זה? לעצמי מותר לי? כשאני עם עצמי לבדי בבית, והילדים גדלו, ואתה איפה שאתה איתי או בלעדי מחופר לך תמיד באיזה עלבון , מביטה בבית שלנו ..הבית שלנו שנדחס בעוד ועוד פסלי פוריות ופסלי גשם ומסכות קרב ואני לוחשת לעצמי בשקט, כל כך בשקט, שאני עצמי לא אשמע – זה פרי האהבה שלך טיפשה? זה פרי נישואייך? פה קבורים רצונותייך? אני עם עצמי מותר לי…?
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
