מחזה: קידוש
מחזאי: שמואל הספרי
דמות: יוסי
אמא! איפה את? אמא…למה את לא עונה?. מתי אבא בא? נו למה את לא עונה לי? גם היום? בחייך… את יודעת מתי הוא בא? למה שתדעי באמת… אתם נשואים או משהו.
או ברוך השם! תגידי למה לא הכנסת לי תחתונים וכלי רחצה? וגאטקעס?! אמא הטירונות פה בארץ, לא בגטו וארשה!
תגידי מה זה צריך להיות? (שולף שקית עם תפילין קשור בגומייה) את עושה לי תרגילים? מה זה הגומיות האלה? אל תעשי את עצמך. אה… את לא יודעת על מה אני מדבר… טוב, אז אני אסביר לך. את שמת פה גומייה, כדי שבחופשה הראשונה שלי תוכלי לראות אם היא במקום או שהורדתי אותה, זאת אומרת, אם פתחתי את השקית והנחתי תפילין כל יום, או שלא. עכשיו את מבינה? יופי. אז, יכולת לחסוך לך ולשאול אותי ישר – הייתי עונה. גומיות… תתביישי.
חכי אמא, חכי! מה יש לך היום? אני הולך לצבא! לשמוח, לשמוח! יהיה לי נשק ביד, יהיה לי רובה ביד, אני אחזיק חזק, זה בסדר. אני לא אזרוק אותו. אני לא אהיה כמו אבא. אני אביא לך אוזניים של ערבים, על חוט.
עושה לך כואב באוזן, כשאני אומר אבא אה? אין דבר, תהיה לכם הפסקה עכשיו. הטלפון מתגייס! תצטרכו לצעוק נורא חזק בשביל לדבר דרכי… או שתדברו באינטרקום או בדגלים ככה, או שתשכרו מישהו. שלוש שנים זה המון זמן… כן שלוש שנים!
מה יש לך? מה יש לך?! לעשות נקמה בגויים. "נקום לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך" לא בא לך? מה לא עושים למען המולדת? את אמרת "יש לנו מדינה. יש לנו צבא" אז מה את עושה לי במכנסיים, מה? מאוחר מידיי.
די נו זה אבוד גמרנו. תראי חשבתי… אולי היום… לרגל המאורע… באופן חד פעמי, אנחנו… תראי, אני… קניתי שלושה כרטיסים לסרט. הצגה ראשונה. שבוע אחרון שזה משחק. אז… חשבתי… ניקח את אבא ואחרי הסרט, אולי נאכל במסעדה ככה, כמו… מה את אומרת…
אבל זה עלה לי המון כסף.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
