מתוך הסדרה זינזאנה
מאת: חיים בוזגלו
דמות: ציון

יש ספר כרוניקה של מוות, אני אספר לך משהו על כרוניקה של פשע .
אתה גדל בבית עם עשרה אחים ואחיות . יום אחד אבא שלך מתעייף, רואה עשרה אחים ואחיות אומר בסס. הולך לוקח את הבקבוק , מתיישב בדיכאון ומסתכל עלינו.
האמא לא יכולה לוותר יש לה ילדים יש לה יצר יותר חזק. ואז יום אחד היא שולחת אותי להביא חלב אבל מה כסף היא לא נתנה לי . אמרה לי תביא חלב. ובעיניים שלה אני ראיתי שלא היה לה נעים אבל היא אמרה לי, תביא חלב כל מקרה.
נכנסתי למכולת הוא רגע אחד הסתובב לקחתי תחלב זה הגניבה הראשונה. אחר כך אתה הולך לבית כנסת, ככה כולנו הלכנו לבית כנסת לא היה מה לאכול אז האמנו. הלכנו לבית כנסת פתאום ראיתי תקופה של הצדקה לקחתי תקופה של הצדקה הבאתי כסף.
אמא שלי הבושה שלה ,הבושה הרגה אותה . אבל היא ידעה אין לה ברירה יש לה עשרה ילדים והאבא בדיכאון בצד עם הבקבוק גגגגגג שבור מעוך.
עכשיו אתה מגיע לגיל שאתה רוצה להכיר בחורה מאיפה אתה מכיר ?מהחברה .וגם היא מתעסקת בפריצות ,ואז כאילו הכל מוביל אותך מהיום שנולדת יש לך רק כיון אחד כרוניקה של פשע. כאילו כאילו אין שום דבר שיוכל לקחת אותך למקום אחר.
ואז אח הקטן שלך. הנורא הוא שאתה בא הביתה ואמא שלך קוראת לך הצידה ואומרת לך שואל גנב כאילו היא לא יודעת שאני גם גנבתי. שאול גנב היא אומרת לי אבל הקריז שלי עולה לי לראש ואני נכנס תופס אותו מכניס לו מכות רצח אומר לו אם אתה תגנוב עם פעם אני אשחט אותך ומי אומר לו את זה המלאך הגדול הצדיק הגדול מלמד אותו מחנך אותו אל תגנוב .. ואבא שלי? ככה יושב מעוך כמו סמרטוט מעכו לו את הכבוד כמו אשפה כמו חרק עשו ממנו.
ואם אתה נניח רוצה לחזור למוטב, אתה בא לרשויות אומרים לך כן? מי אתה? אתה אומר להם אני… אומרים האאא אתה טוב תראה אנחנו אין לנו בשבילך כלום. ובסוף שנותנים לך , משפילים אותך ונותנים לך משכורת של כמה מאות שקלים. ואתה יכול לחיות ? אחרי שהתרגלת לשודים וממכירת סמים הון תועפות אתה יכול להסתדר בזה.. ויום אחד אתה אומר להם טפו כוס של אם אמא שלכם אני חוזר בחזרה. אני הדבר היחיד שנשאר לי זה הכבוד שלי אני לא ימעך אותו . ואז אתה חוזר וגונב .וכדי לשכוח מהכל אתה מתחיל עם השורה. פעם שורה אחר כך מזריק ואז אתה הופך להיות נרקומן. ושאתה נרקומן יש מועדון נרקומנים ואז אתה נפגש איתם ואז מהסמים הראש משתגע איך רצחתי את אשתי.. הרמתי אליה טלפון היא השתחררה אני הייתי בכלא הרמתי אליה טלפון. אמרתי לה מה עניינים? אמרה לי ארובי. אוקי .למחרת אירובי ביום השלישי שום אירובי מה אני לא יודע לאן היא הלכה באתי הביתה בקריז דפקתי כדור גמרתי אותה.
והנה אני עכשיו בן 35 הילדה שלי הילדה שלי לא רוצה לראות אותי. אין לי אישה תראה לי הגעתי.

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן