מחזה: הילד חולם
מחזאי: חנוך לוין
דמות: המקנא בחיים
הנה הכאב: יהיו כאלה שיחיו.
ואפילו ילד: לא רק יחיה- גם הרבה.
תן למשש לפרידה בשר שיחיה אחרי…
אני אמות. אתה מבין אותי?
אני אשכב ככה: לא אוכל לנוע, לא אחוש, לא אהיה.
אבל לא זה עיקר הבעיה.
לא חיי שלי, אני הרי חייתי רע
על חיי המטונפים אני יורק.
עיקר הבעיה הוא שאתה תחייה.
מבין אותי? תופס את עומק העניין?
אני אשכב ללא תנועה: ככה.
ואתה תרקוד עם נשים: ככה.
ואני אשכב בפה פעור: כהה.
ואתה למעלה תחבק אותן ותצחק: ככה.
על זה הלב בוכה.
וכשתיזכר בי, הוי אז תצחק עוד יותר: ככה.
והנשים יצחקו איתך: ככה.
ואני: ככה. והן עוד יותר: ככה.
ואני: ככה וככה וככה וככה.
והן משתינות מצחוק: ככה.
אלוהים, הן משתינות לאותה אדמה שבה אני שוכב בפה פעור ומתפורר!
לא אוכל לשאת את זה. אני אומר לכם: לא אשלים!
בשום פנים ואופן לא אסכים! לא אשלים!
אני כאן הילד! הנה: זה אני!
על אבי לבוא ולדאוג לכך שנשים ישתינו כלפי מעלה כשאני מת!
אני פה הילד! אני הילד! אני הילד! אני…..
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
