מחזה: בובה
מחזאי: הלל מיטלפונקט
דמות: אלי
שמע בובה, איזה אופנוע, ידיים זהב אתה. ירדתי איתו לכביש, אתה לא יודע אפילו איך האופנוע הזה סוחב. כמו חדש. היה שם איזה טקסי אחד מרצדס, נדבקתי לו מאחורה ואחרי כמה מטרים עברתי למהירות. נסעתי כיוון יפו, מכיר טוב תכביש. נכנסתי איתו לסיבוב, בסיבוב נתתי גז, הייתי צריך לראות את הפרצוף של ההוא במרצדס, ככה! אלה לא אוהבים שלוקחים אותם בסיבוב אלה.
מה אתה לא שואל איפה נסעתי? הייתי במגרשים ביפו בובה, ביקשתי תהצעה שלהם מפעם, אמרו לי תחזור עוד חודש, נעשה לך מבחני כושר. משם נסעתי לים להתאמן. שמע בובה, יש לי עוד כמה שנים טובות על המגרש. רצתי את כל החוף מגבעת עליה עד רידינג רצוף, לא הרגשתי את הפציעה אפילו. איך שמחתימים אותי בובה, גג שבוע אני מחזיר לך הכל.
נו, מה יש לך בובה, למה פרצוף של אנטיוכוס? מה אתה לא סומך עליי? אהה, בגללה? בסדר תישן איתה אתה במיטה, אני ישן על המזרון. מה לא? מה יש לך בובה? אתה מגרש אותי? אתה יש לך ראש של ילד. היא זונה, זה מה שהיא, אני מכיר את הכלבות האלה. נוסעות בכבישים לפזר את הגוף שלהם לכולם. אלה מכונות הילדות האלה. רק הגוף חושב בשבילן. סתכל על זאתי, כל היום עומדת לא עושה כלום, כאילו מתה. תתן לה לשתות, אוכל, היא כמו מתה. תנסה לדבר איתה, מתה. אחר כך תשים לה קצת מוזיקה, ישר תתחיל לזוז לך כמו איזה רובוט מקולקל. למה זה רק הגוף ששומע את המוזיקה. מבפנים הכל ריק. חוץ מזה, אתמול שחזרה ואתה לא היית פה, היא אמרה שהאצבעות שלך מרובעות בסוף וזה סימן שאתה מפגר. אבל תעשה מה שאתה רוצה עם החיים שלך. רק תזכור שעד לפני שנה כל ביקור שלי בצריף היה מביא לך כבוד, ועכשיו אתה מגרש אותי בשביל זונה.
טוב בסדר? טוב בסדר אתה אומר לי? התחלת לחשוב את עצמך אלוהים בובה? אני לא אשאר פה עכשיו גם בשביל שתתקן בשבילי עשר אופנועים. האח הבן זונה שלי רוצה שנתחנן אליו. שנתחנן לכסף, שנתחנן לגג בשביל הראש, שנתחנן להיות פה. אתה אוהב שחייבים לך אתה. אוהב לקשור ככה אנשים בידיים, נותן להם להרגיש אשמים. זיינתי תזונה שלך? אתה אוהב את זה כי זה רק מסבך את החוב שלי אליך עוד יותר. כל הזמן יש לך חישובים בראש. אני רואה את הראש שלך מתי שאני צריך לשקר לך שהנה אני חוזר לעניינים, הנה הכל מסתדר. בגלל החרא שיש לך בראש אני צריך לשקר. אני לא יכול לבוא אליך סתם ולהגיד: אני בסוף החיים שלי בובה, תן לי להיות פה? נתתי תאופנוע בשביל החוב בובה. אבל הם רוצים עוד.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
