מחזה: העלמה יוליה
מאת: אוגוסט סטרינדברג
דמות: ז'אן
אני אגיד לך שאני אוהב אותך אגיד לך מליון פעם שאני אוהב אותך אבל לא כאן לא עכשיו. כל עוד אנחנו בבית הזה יהיו ביננו מחיצות, יש את קריסטין ויש את הרוזן.למה את צריכה להיות כל כך אומללה אחרי שהצלחת לכבוש אותי חשבי על קריסטין שם בחדר את לא חושבת שגם לה יש רגשות?
אני משרת? ואת זונה של משרת סתמי את הפה שלך והסתלקי מכאן את עוד מעיזה להמטיר עלי גידופים שאני בחור גס ולא מחונך?בחורה מן המעמד שלי בחיים לא היתה מתנהגת באופן גס והמוני כמו שאת התנהגת אלי. את חושבת שמשרתת הייתה משדלת גבר בצורה כזאת? דבר כזה ראיתי רק אצל בעלי חיים או זונות. לא שאני מכחיש שהיה לי חלק בפיתוי הזה אבל אני חייב להודות שהפיתוי היה די קל ופחות מרגש.
העלמה יוליה אני מצטער אבל את אישה נהדרת את יותר מדי טובה בשביל אחד כמוני את היית שיכורה ואיבדת את הראש ואת מנסה לשכנע אות עצמך שאת אוהבת אותי אבל את לא אוהבת אותי את אולי נמשכת אלי מבחינה גופנית אבל לי לא די בזה אני רוצה להיות בשבילך יותר מסתם חיה הייתי יכול לאהוב אותך את יפה מעודנת משכילה מקסימה וכשאת במצב רוח הנכון (ואני בטוח שכל גבר שנכבש פעם לקסמייך לא יוכל להפסיק לאהוב אותך) ונשיקה ממך היא כמו קוקטייל של יינות. אולי תברחי ייחד איתי?את פשוט שונאת גברים העלמה יוליה הייתי יכול להפוך אותך אבל את לעולם לא היית יכולה להפוך אותי לרוזן.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו