מחזה: הנרי החמישי
מחזאי: ויליאם שייקספיר
תרגום: אברהם עוז
דמות: הנרי
כמה נחמד שהדופין שמח.
על מתנתו וטרחתכם תודה.
כשנצמיד את מחבטינו לכדורים האלה, בצרפת,
ברצון האל, נרביץ משחק כזה שהכתר של אביו יעוף לרשת.
תאמרו לו שמצא חובט קשוח, שובר שוויון, הולך על הגביע.
הוא מטפס על פחז נעורי, ולא יודע שלמדתי לקח.
כס אנגליה אף פעם לא קסם לי,
ובהיותי בחוץ הרשיתי לי להשתולל,
כי אנשים תמיד פרועים יותר כשהם מחוץ לבית.
תאמרו לדופין שאני שולט, ומלכותי תפרוש כנפייה עד
שבגאון אשב על כס צרפת.
ועוד תגידו לנסיך הלץ שהבדיחה שלו הפכה את כדוריו לאבני תותח,
ואת נפשו תכריע נקמתי אשר תדאה על כנפיהם בזעם.
כי הלצון שלו יצחיק עד מוות אלפי אלמנות טריות מבעליהן,
ואמהות יצחיק מילדיהן, ומצודות יצחיק אפיים ארצה.
ויש שלא נולדו או נהרו עוד, וכבר קוצפים על לעג הדופין.
אבל הכל נתון בידי האל, הוא מבטחי, תגידו לדופין,
בשמו אבוא לתבוע את עלבוני ביד רמה וגם את זכויותי
המקודשות בזרוע נטויה.
לכו נא בשלום. ואמרו לדופין שבדיחותיו ילכו מדחי אל דחי,
כשיעוררו לא צחוק אלא רק בכי.
לוו אותם לבטח! – היו שלום!
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו