מחזה: ליל העשרים
מחזאי:יהושע סובול
דמות: עקיבא
לחצתם עלינו, על נפתלי ועלי: מה סוד הקשר שנרקם בינינו?
יום אחד, בלי שנדע איך זה קרה לנו, נפתלי ואני התוודינו פתאום, זה בפני זה, על האהבה שלנו אלייך. כל אחד מאיתנו אוהב אותך, וכל אחד היה רוצה לזכות באהבה שלך.
ימים שלמים היינו מספרים זה לזה עלייך. כל אחד בא, ומשתף את חברו בפירור של אושר גנוב: "היום שיפרה הסתכלה עלי בהפסקת הצהריים, והיה משהו רך במבט שלה… אתמול הסתכלתי על שיפרה, והיא לא הרגישה… ישבה והכתה בפטיש באבן… פתאום הרימה את ראשה לנוח רגע, העיניים שלנו נפגשו, והיא חייכה"…ואני מתאמץ לשכנע את נפתלי שהאהבה שלך נוטה אליו, והוא מוכיח לי באותות ובמופתים שהאושר יהיה שלי…
אני שונא אותך, משה. אני לא אסלח לך על מה שעוללת הלילה.
החטטנות שלך. הצורך שלך שהכל ייאמר במילים מפורשות.
עכשיו אני יודע את מה שלא רציתי לדעת: ששיפרה לא אוהבת אף אחד.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו