דמות: יונתן
מתוך: 5 שנים
מאת : מאיר תורג'מן (ידיעות אחרונות)

הגעת! למה לא באת כל הזמן הזה? השארת אותי לבד ועזבת. אמא אומרת שהיית קצין טוב, שכל הצוות שלך היה גאה בך. אני לא גאה בך כי כבר 5 אני מחכה לך ואתה לא מגיע. מה בגלל שסבא ואמא רבו כל כך חזק את באת? אתה יודע שאמא מספרת שהייתם משחקים בבריכה של סבא ואתה הטבעת אותה! הוא הטביע אותי! ככה אמא הייתה צועקת. "רכבת ההפתעות", "מוש השור" ו"נילס", היית רואה את זה נכון? אני אוהב לראות בטלוויזיה את "ארתור", אני אוהב את ארתור! גם אמא אוהבת. אמא מנקה את הבית כל הזמן וחושבת עלייך, עם הסמרטוט ביד אחת והדלי ביד שנייה וכל העיניים שלה מלאות בדמעות. מתי מישהו יבין שאני איבדתי בעל! לכולם קשה! אז מה? איפה אתה אבא? נשרפת באסון הכרמל נכון? את זה אמא לא אומרת אבל אני יודע. וכשכולם ישבו על המזרונים בחנייה בתוך האוהל הגדול הגיעו מלא אנשים, כולם ישבו ביחד. אמא אמרה שזה לא מגיע לנו, למה דווקא אנחנו מקבלים את העונש הזה? ומה עכשיו אבא? אתה כבר 5 שנים לא פה. למה עכשיו כשאמא רוצה לעשות ניתוח באף סבא פותח את העיניים שלו? וכשסבא קנה בית חדש אז לאמא יש מה להגיד? מה הם כל הזמן רבים על שטויות? מתנהגים כמו איזה ילדים קטנים. למה בכלל היית צריך למות ולתת להם כל כך הרבה כסף. כולם נדפקים מזה. וואיי. סבא דיבר עם דודו, נו דודו הקצין שניצל זה שהיה איתך באוטובוס. הוא סיפר לו בדיוק איך זה קרה. הוא אמר- שהיה את האוטובוס שלכם, אתם נסעתם לכיוון כלא דמון כדיי להציל את הסוהרים והאסירים, מאחוריכם הייתה הכבאית ואז הצלמים של ערוץ 2. סבא שונא את ערוץ 2! כל פעם שהוא מתראיין אצלם הוא לא מפסיק לכעוס. עכשיו האש התפשטה מכל כיוון, מלפנים, מלמטה, ולמעלה. האוטובוס ניסה להסתובב אבל הוא לא הצליח כי הכביש היה צר, כולכם ירדתם מהאוטובוס. שרית, מאיר, ודודו נרטבו מהמים של הכבאית ורצו לכיוון הצלמים של ערוץ 2, הם נכנסו למכונית שלהם ונסעו- הם ניצלו. עכשיו לכבאית נגמר המים והאש הכניע אותה, היא הסתובבה גם ונסעה. 12 קצינים נשרפו על הכביש מסביב לאוטובוס, וכל השאר קפצו לוואדי, אתה היית מאלה שקפצו לוואדי. את זה אמא לא אומרת אבל אני יודע, אני יודע שנשרפתם שם כולכם ביחד. 32 מחובקים. קשה לאמא! אני רואה את זה! גם אתה רואה? אולי תיקח אותי איתך ונצא לה מהראש? היא לא יכולה להמשיך לחיות ככה! בוא נלך אבא! בוא נילך! ניתן לאמא שקט! מגיע לה! בוא.

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן