הסטודיו לאמנויות התיאטרון-יורם לוינשטיין מציג כעת את "אחד משלנו"
אחד משלנו היה סרט מפורסם מועמד לפרס האוסקר ב1989 שבויים על ידי אורי ברבש עם תסריט של בני ברבש.
הסרט עובד להצגה ע"י האחרון וכעת היא מוצגת  מחדש בסטודיו .
זאת הפקה מעולה עם משחק מעולה של כל המשתתפים בבימויו של כפיר אזולאי .
הוא ביים את המחזה בימוי שוטף, קיצבי ביותר,מלא פעילות ודאג לא להשאיר את הצופים דרוכים ובמתח לאורך כל ההצגה ללא הפסק ונתן להם פרקי זמן קצרים-אתנחתאות משעשעות,בידוריות, קצרות כדי לנוח,לנשום אויר וזמן להדרך מחדש.
שניים הם "הספקים"לאתנחתאות אלו-נהג החוקר-דדה-גל סנד השחצן התובעני והטלפונאית-ליזה -דנית שטרום פקידת צבא טיפוסית ודיבור מהיר.
ההפקה מוגדרת כדרמה צבאית העוסקת בפלוגת צנחנים.
רפא-ניב פטל(החוקר),יותם-המפקד-איתי פולישוק ואמיר(הנרצח)שרתו בזמנו באותה יחידה.רפא עשה מעשה קונדס וכל היחידה עמדה מאחוריו ולא הלשינה למרות העונשים הקולקטיביים שקיבלה.
שלוש שנים לאחר מכן אותו רפא נשלח לחקור מות שבוי פלסטיני שנאשם ברציחתו של אמיר.
רבות הדילמות,ההתלבטויות,השאלות המתעוררות במחזה.
מה עדיף, לשמור על חברות מהצבא,נאמנות לחבר אוהב או חשיפת האמת.היש להשתמש כנגד מחבלים שאינם צבא של מדינה לפי החוקים הצבאיים.מה עדיף טוהר הנשק או הכתמת היחידה המובחרת ובאמצעותה הצבא כולו.היש לשפוט חיילים ומפקדים שנהגו כלפי מחבל-שבוי שהרג את חברם באותו קנה מידה שלו.היש להחזיר למחבלים מידה כנגד מידה והאם מותר לפעמים ליחידה להשתמש באותם האמצעים שהמחבל השתמש.האם כל זה מצדיק הריגת שבוי.
שאלות לא פשוטות והתשובה להן תיהיה בהתאם להשקפת עולמו של כל אחד ואחד.
המחבר בחר בדרך,אם אפשר לומר כך,של פשרה.
החוקר הוא ישר כמו סרגל .הוא היה חברם של הנרצח ומפקד היחידה .בסוף הוא נכנע, שומר על החברות ,על גאוות היחידה אך אינו נשאר בחיים.
חברו, המפקד, מאמין בחברות, מאמין שחבר לא יאכזב אותו.אומר הוא"כל כך רציתי שתאמין לי למרות שידעת שאני משקר" אך בסופו של דבר שיקולי גאוות היחידה ,כבוד צהל,טוהר הנשק מנצחים וכאמור החבר-החוקר שהעלים את העובדות לא נשאר בחיים.
מי ניצח האם אחוות הלוחמים,הנאמנות לחבר או טוהר המידות וכבוד צה"ל.
זה נושא אקטואלי תמיד,מעורר למחשבות אך ללא פתרון מוסכם.
איתי פולישוק -יותם-יש בו אמון מלא בחברו החוקר.הוא מפקד שטוהר היחידה הוא ערך חשוב בישבילו.משחקו מצויין,חרוץ,רגיש,הבעתי מאוד.
ניב פטל -החוקר -רוצה להוכיח את עצמו.הוא נבוך בהתחלה,נראה ביישן.האמת חשובה לו ביותר כנראה יותר מהחברות אך בסופו של דבר נכנע לרגש,לזכרונות ,לחברות.
קרני-דדי רובינשטיין-מפקד היחידה טוב מאוד בתפקידו-קר,סמכותי.
משתתפים עוד בהצגה תמר-מיטל אבני בתפקיד חברת המפקד.היא משחקת ברגש,בתבונה ונכנעת למצפון,רמי קאשי ואיתי פלג כקצינים ביחידה .
כולם טובים מאוד ומשכנעים בתפקידם.
עיצב את התאורה זיו וולושין,התפאורה והתלבושות ניב מנור והמוסיקה המלוה את ההפקה יובל מסנר.שלושתם טובים מאוד, אפקטיביים ביותר ומוסיפים רבות להצלחת ההפקה.
לראות או לא לראות:הצגה מעולה,מבויימת ומשוחקת מצויין,מלאת שאלות מוסריות והתלבטויות בהתאם להשקפת עולמו של כל צופה.

 

 

דילוג לתוכן