מחזה: חלום ליל קיץ
מחזאי:ויליאם שייקספיר
דמות: פוק
אכן צדקת בת-חיל
אני הלץ המשוטט בליל.
אני חומד לצון,
מצחיק את אוברון,
עת כי אצהל בקול סייחה קלה,
וסוס-אבוס תשוש ירעד לבטלה;
ויש אשר, בדמות דובדבנית,
אני אורב בכוס של מטרונית,
ובשתותה- אני צף בנשיקה-
והמשקה נשפך אל ישימון-חיקה!
ולעיתים גם סבתא מיושבת,
המגוללת סיפורי-עצבת,
נתעית לחשוב כי הנני שרפרף;
ואז אחמוק תחתיה ובצריחת "גנב!"-
היא ארצה מתהפכת, אחוזת-גיהוק.
וכל המסובים עונים לה בשיהוק,
בצחוק ובשנוק, ושפע עטישות-
כי לא הייתה שעת-לצון כזאת!
אך אוברון קרב. קליפה, שאי רגליים!
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו