ויהי בוקר ויהי לילה. ויהי לילה ויהי בוקר. ובלילות ישבה השחקנית המתוסכלת, שעד לא מזמן הייתה המנהלת… ישבה בביתה, דפקה שאכטות, חטפה מאנצ'יז, וחיסלה את הפיצוציה המקומית. ואז לפתע עלה בראשה רעיון. אעשה משהו מבריק! משהו מקורי! משהו חדשני! כי יש לי חלום! והלכה השחקנית מהר מהר, התיישבה והחלה עוד מחזה לחבר. הפעם לא אהיה מנהלת, אהיה זונה, ככה אמרה לעצמה וכתבה. אם הפעם אתחיל מנמוך, בסוף למעלה אגיע. וכמו בכל הצגה, גם על החיים זה ישפיע. על סוס לבן אל האושר ארכב. מה מציאות ומה הדמיון? אין לי מושג, זה נהיה די מורכב. שחקן בחיים, חיים במשחק- רגע, מה קורה פה, מה? האם היה או לא היה? חומר טוב, אה? תהליך יותר מקורי מזה, כבר מזמן לא הובלתי וביימתי. סיפורים אישיים שהפכו ליצירה בימתית מקורית ומשותפת לשחקנים ולי. תיאטרון בתוך תיאטרון, רבדים על רבדים וכולם נעים ויוצרים דיאלוג אינסופי בין השחקן, עולמו האישי והתיאטרון – החלום הנכסף.
מאת: סיגל אבין
עפ"י יצירה משותפת של: נעם מאירי והשחקנים
בימוי: נעם מאירי
מוסיקה עיבודים וניהול מוסיקלי: עדי כהן
עיצוב במה: ענת שטראוס
כוריאוגרפיה: סער הררי
עיצוב תאורה: אורי מורג
עיצוב תלבושות: יפעת אידלמן
ציור תפאורה: מייק פרינדלנד
צילומי סטילס: אריה זונשיין
בהשתתפות שחקני שנה ג':
הילה גושן
דורית בר-אור
נעמה ישראלי
קארין אבן-חיים
עלי סלימאן
גילי ברקת
אילת מנסיני
נתי אורנן
חליל (חנן) יצחק
יובל סגל
הישאם סלימאן
הדר שחף
שירי אשכנזי
אורנן ברייר