שלוש אחיות – אנטון צ'כוב – נטשה

מחזה: שלוש אחיות
מחזאי: אנטון צ'כוב
דמות: נטשה

(מאחורי הקלעים, אל המטפלת) מה? שפרוטופופוב ישב קצת עם ספיצ'קה ושאנדרי יקח את בוביק לטיול בעגלה ( נכנסת לבמה, קולטת את אירינה ואולגה) ילדים-  כל כך הרבה בלבול מוח… כן… אני בטח לגמרי פרועה.  (מול הראי)  אומרים שהעליתי במשקל…  זה לא נכון! בכלל לא!  מסכנצ'יק שלי, איך שאת ניראת עייפה! את צריכה ללכת לישון…
(לאנפיסה בקרירות) שלא תעזי לשבת בנוכחותי! קומי! החוצה! (קמה ויוצאת. אתנחתא)  למה את מעסיקה את הזקנה הזאת, אני לא יכולה להבין! אין שום סיבה להחזיק אותה כאן. היא באה מהכפר, שתחזור לשם… איזה פינוק! אני אוהבת שיש סדר בבית! מי שלא מביא תועלת לא צריך להיות כאן (לאירינה) בוביק כזה מתוק, היום אמרתי לו: "בוביק, אתה שלי! שלי!" והוא מסתכל עלי בעיניים הקטנות שלו…
סלחי לי, אולגה, סלחי לי…לא התכוונתי להרגיז אותך. מצטערת, מצטערת (נושקת לה). אני לעתים קרובות אומרת יותר ממה שאני צריכה, נכון, אבל את חייבת להסכים איתי, אולגה, שהיא יכולה לחיות בכפר שלה. עכשיו היא כבר לא מסוגלת לעבוד!  או שאני לא מבינה אותך או שאת לא רוצה להבין אותי..היא רק ישנה או יושבת פה. (בהשתוממות) מה זאת אומרת, אז שתשב? היא משרתת, לא? (מבעד לדמעות) אני לא מבינה אותך, אולגה. יש לי אומנת, יש לי מינקת, יש לנו מנקה, טבחית… בשביל מה נחוצה לנו גם הזקנה הזאת? בשביל מה? (מוציאה מטפחת ומקנחת את האף. משתלטת על עצמה). אירינה מותק, החגורה הזאת נורא לא מתאימה לך… חוסר טעם נורא. היית צריכה ללבוש משהו בהיר יותר…
אנחנו חייבות להבין אחת את השנייה, אולגה.  את בבית הספר, אני בבית. את מלמדת- אני מנהלת את משק הבית. ואם אני אומרת משהו על המשרתים, אז אני יודעת על מה אני מדברת… ממחר אני לא רוצה לראות כאן יותר את הגנבת הזקנה הזאת, את הסחבה הזאת… (רוקעת ברגלה) את המכשפה הזקנה הזאת!… ושלא תעזי להתווכח איתי יותר! שלא תעזי! (מתעשתת)  באמת, אם את ואירינה לא תעברו לגור למטה נמשיך לריב כל הזמן.  זה נורא.

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו