דמות: קלאודיה
מתוך: "שאלה של שפיות" (סרט)
תסריטאי: טום טופור
מה מצב אמא, עברה עוד שנה.. מוזר, הייתי בטוחה שאת עסוקה שאין לך זמן.
את נראת.. טוב.. השיער והאודם.. (לפעמים אני גם שמה אודם)
טוב ביקשת לראות אותי, כתבת מכתב יפה, שאלת אם אני עדיין מסוגלת לאהוב אותך אחרי כל השנים, את חושבת שהשאלה שלך אמיתית? את חושבת שהתשובה שלי תהיה אמיתית?
את יודעת מה מפריע לי במקום הזה? שכולם פה מרוצים כל הזמן והמילה אהבה נזרקת פה עשרים וארבע שעות אבל די. זה לא ככה: יש אנשים שכל כך אוהבים אותך, עד שהם שוכחים אותך. הם כל כך דורשים בטובתך עד שהם מרחיקים אותך מהם.
זוכרת שכשהייתי קטנה היית אומרת לי שלא משנה מה תמיד תאהבי אותי עד הירח ובחזרה?
אם את כל כך אוהבת אותי, איך זה שאשפזת אותי בבית חולים לחולי נפש? כי את שונאת אותי.. כי אני צעירה. ורזה. ואת זקנה. (ושמנה) וכי כל החיים רצית שייצא לך בן ובסוף ייצאה לך בת. בת מחורבנת, מגעילה, מכוערת, שקרנית, זונה מזדיינת שעושה סמים. אז שתדעי לך שהבת המחורבנת שלך בחיים לא עשתה סמים ושהגבר היחיד שזיין אותה היה אבא שלה. בעלך. מבלי שרציתי.
אז אני לא אתן לכם להעניק לי את התואר של הבחורה ה"מסכנה המשוגעת" כי אני לא. אני אחראית על כל רגע ורגע בחיים שלי.
ניסיתי להתאבד את יודעת, רק ניסיתי, לא באמת הייתי עושה את זה.
אין לך מושג איך זה מרגיש להיות לבד כל החיים שלך. להגיע לגיל עשרים ולהבין שאף פעם לא היית ילדה. אבל עכשיו אני בסדר. אני חזקה. אני חושבת שכדיי לצאת מפה אני רק צריכה חיבוק אני צריכה.. אני צריכה את אמא שלי.
חוץ מזה אני בסדר. אין תלונות
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
