מחזה: קרום
מחזאי: חנוך לוין
דמות: טרודה
היא מצאה חן בעיניך.
זאת שאתה לא מפסיק לחשוב עליה בשלוש השעות האחרונות. זאת שיש לה ריח דק של מקום רחוק ושני גברים מבוגרים יורדים על הברכיים כדי לחפש את הכפתור שלה.
חבק אותי.
נשק אותי. עוד.
הודות לה אני זוכה לנשיקות הכי רכות שלך.
אתה יודע שלעולם לא תוכל להשיג אותה, אפילו אם תתאמץ מאוד. יש לך אותי, רק אותי. אני היופי שלך, אני התפארת שלך. אתי אתה חי, למעני אתה עובד, וממני אתה מצפה לילדים שלך; לידי אתה חולה, ולצדי אתה מתעלף, ומול פני אתה מת, ומתחתי אתה נקבר, ולי אתה מוריש את בגדיך וכספך ואת שמך ותמונותיך! בזיכרון שלי אתה עוד מפעם לפעם מהבהב, ובשכחה שלי אתה אובד סופית. אני ואותי ולצדי ובי.
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
