מחזה: ציד המכשפות
מחזאי: ארתור מילר
דמות: אביגיל
אלוהים… כבר כמעט שכחתי כמה שאתה חזק ג'ון פרוקטור!
תן לי מילה ג'ון. מילה רכה. באת חמישה מייל כדי לראות איזו טיפשה קטנה מעופפת?
אני מכירה אותך.
ג'ון – אני מחכה לך כל לילה.
אני מכירה את הזרועות שמעכו את גבי מאחורי הבית שלך. ואיך אתה הזעת כמו סוס הרבעה בכל פעם שהתקרבתי אליך. או אולי חלמתי את זה?
זאת היא שגירשה אותי, אתה לא יכול להעמיק פנים שזה אתה.
אני ראיתי את הפנים שלך כשהיא גירשה אותי ואתה אהבת אותי אז ואתה אוהב אותי עכשיו!
יצור פראי יכול להגיד דברים פרועים אבל זה לא כל כך פרוע נדמה לי. אני ראיתי אותך, מאז שהיא גירשה אותי, ראיתי אותך בלילות. יש לי חולשה לחום ג'ון והחום שלך משך אותי אל החלון שלי וראיתי אותך מביט למעלה, בוער בבדידותך… אתה רוצה להגיד לי שאף פעם לא הרמת את מבטך לעבר החלון שלי?
היית חייב. אין לך דם קר. אני מכירה אותך ג'ון אני מכירה אותך!
איך אתה מעז לקרוא לי ילדה?!
אני מתפלאת שגבר חזק כמוך מרשה לאישה חולנית ל…
היא מפיצה עליי שקרים! היא אישה קרה, שבועה ובכיינית ואתה נכנע לה?!
אני מחפשת את ג'ון פרוקטור שלקח אותי מתוך שנתי ונתן דעת בליבי ועכשיו אתה מצווה עליי לעקור את האור מתוך עיניי?
אני לא מוכנה. אני לא יכולה.
אתה אהבת אותי ג'ון פרוקטור, וגם אם יש בזה חטא אתה עדיין אוהב אותי!
* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו
