פרפרים הם חופשיים – ג'ין – לאונרד ג'רש

מחזה: פרפרים הם חופשיים
מחזאי: לאונרד ג'רש
דמות: ג'ין

אני חושבת שזה בסדר, שמע אני משאירה לך את מגבות המטבח החדשות האלה ונורות החשמל אם אתה רוצה אותם. אה ואת המפתח אני משאירה לך שמה על השולחן, תתן אותו לבעל הבית, אוקי?! טוב בוא לא נעשה עניין גדול מהפרידה הזאת. אנחנו עוד נתראה.. תראה, אני אחת שאוהבת לחתוך וזהו , מבין למה אני מתכוונת? אז זהו שלא נתת לי לגמור את המשפט, אני אחת שאוהבת לחתוך וזהו , אלא אם כן מישהו מציע לי לחם שחור עם נקניק. אז מה חשבת על ראלף? שנאת אותו הא? ישר ר ידעתי שהוא לא מוצא חן בעיניך , פשוט שהוא היה כאן היית מתוח כזה . זה קרה בגלל שהוא היה וולגארי. אני ל א חושבת שהוא וולגארי אני יודעת שהוא עושה רושם כזה שחצני חושב ת'צמו. למה שאני אלך אם בחור שחצן שחושב ת'צמו? כי חשבתי שכולנו נהיה חברים טוב ! אז אני זזה.
שמע אתה באמת הורג אותי אתה חושב שאם אתה עיוור אז אתה רואה הכל? אני אוהבת אותו , אני מחבבת אותו בדרכי שלי! אז מה אם אמרתי בבקר שלעולם לא אוכל לאהוב אף אחד , זה היה בבקר! ואז מה אם עצרתי בדרך לסנדביץ' עם נקניק יש אנשים שמצייתים לכל מה שלבם אומר להם ואני מציית לתיאבון שלי וחוץ מזה שלא משנה מה אני אגיד לך אתה הרי כבר החלטת שאני לא אוהבת אותו ועכשיו אני הולכת! כי אני רוצה ללכת אני חופשיה! ואני עושה מה שאני רוצה לעשות אין לזה שום קשר לעיוורון שלך שום קשר! ואני יודעת שבמוקדם או במאוחר אני אכאיב לך ואני לא רוצה להכאיב לך . אני לא יודעת איפה אני אהיה כשתהיה זקוק לי אני לא זקוקה לאף אחד אף פעם לא הייתי ואני גם לא אהיה ועכשיו אני הולכת.

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו