סוחרי הגומי – חנוך לוין – בלה ברלו

מחזה: סוחרי הגומי
מחזאי: חנוך לוין
דמות: בלה ברלו

אדון יוחנן אמרת שתקדים בחצי שעה, לא בשעה וחצי. אויי אתה בטח עייף, שב, אמרו לך לשבת שב. יוחנן כאן לא מסיבה ולא פונדק, אותי לא מרעישים בגילויים רומנטיים לפני חצות, לא, לא נשארים פתאום בלי להודיע ומלכלכים סדינים, לא ככה! לאט לאט, נפגשים כמו שצריך יושבים למשא ומתן כמו בני אדם אחר כך אפשר להתחיל לחשוב על לינה. אז איך עברה עליך השבת חמוד? קצת לפני שבאת. חלמתי עליך, חלום יפה ומרגש. חלמתי שאתה משקיע בבית המרקחת (שלי) מאה וחמישים אלף לירות, אתה היית מאושר, אני הייתי מאושרת, כל זה קרה באביב. כן בדיוק עכשיו באביב, הדלת נפתחה, אתה נכנסת שמת על השולחן צ'ק ירקרק ואני נשקתי אותך על הפה. שמש אביבית חיממה אותך ואותי. אתה חושב שהחלום הזה מסמל משהו? למה אתה מחכה? חבק אותי! מה פתאום ללכת אף אחד לא הולך לשום מקום. יוחנן שלי אהוב שלי יקר שלי, איך אפשר בלעדייך, אויי יוחנן מן גבר כזה שתקן אלים ותוקפני כזה שתקן נמר כזה, אוח פרא ג'ונגל, חתול יער, צ'יטה, צ'יטה מושלמת, שתקן מפואר, משהו מחוץ לציוויליזציה, אדם קדמון עץ גומי.

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו