נערה בהפרעה – ג'יימס מנגולד – ליסה

מחזה: נערה בהפרעה
מחזאי: ג'יימס מנגולד
דמות: ליסה

קראנו את המחברת שלך. ערכנו ערב קריאה סלוני…..כדי להלל את החכמה שאת מביאה אל העולם, לנסות ללמוד משהו, להתפתח כבני אדם.
כשהיית תינוקת, קשרו אותך לקרש.
את חושבת שג'ורג'יניה לא רוצה לעזוב ושפולי לא תשתחרר לעולם ושאני מטורפת באופן פושע! " עינייה של ליסה שהיו כה ממגנטות, נראות פשוט ריקות" .
ג'ורגינייה, " ג'ורגינייה משקרת רק לאנשים המחזיקים אותה פה.
לפעמים נדמה לי שהיא רוצה לחיות לעד בארץ עוץ."
איזו אבחנה דקה.
" בעולם הזה, מראה חיצוני הוא הכל. לפעמים נדמה לי שמתיקותה וטוהרה של פולי בכלל לא אמיתיות….אלא, הן ניסיון נואש להקל עלינו כשאנו מביטות בה".

כמה נחמד מצידך לשפוט אותנו עכשיו כשנרפאת.

אני נתתי לך כל מה שרצית וככה את מחזירה לי?
רצית את התיק שלך? השגתי אותו!
רצית לצאת מפה? הוצאתי אותך!
היית צריכה כסף? מצאתי לך!
אמרתי לך את האמת!
לא כתבתי אותה במחברת!
אמרתי לך אותה בפנים.
אמרתי לדייזי מה שכולם ידעו ולא אמרו והיא הרגה את עצמה.
גילמתי את המרשעת. בדיוק כמו שרצית. ואת יודעת למה רצית בכך?
כי כך את יוצאת הטובה, מתוקה את חוזרת הנה כולך מתיקות ואור ועצב וחרטה וכולם מושיטים ידיים מברכים אותך על אומץ ליבך.
בינתיים אני מוצצת לבחורים בתחנת האוטובוס בעבור כסף.

סוזאנה מתחילה לרוץ חזרה למחלקה

אני מדברת אלייך, לאן את הולכת
אני מדברת אלייך.
סוזאנה!
את כבר לא מחבבת אותי? למה כי את חופשייה?
את לא יודעת מה זה חופש
אני חופשייה!
אני יכולה לנשום! ואת….
לכי תחנקי מהחיים הבינוניים והממוצעים שלך!

יש יותר מידי כפתורים בעולם.
יותר מידי כפתורים, וכולם פשוט…..
יש יותר מידי כפתורים שמתחננים להילחץ. פשוט מתחננים להילחץ!
וזה גורם לי לתהות.
אני תוהה, למה אף אחד לא לוחץ לי על הכפתורים?
למה מזניחים אותי כל כך?
למה מישהו לא מכניס פנימה יד ותולש לי את האמת החוצה….
ואומר לי שאני זונה מחורבנת…ושהוריי מצטערים שאני לא מתה?

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
* מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו