מחזה: מלקולם הקטן ומלחמתו בסריסים
מחזאי: דייויד הלוויל
דמות: אן

היית רוצה לזיין אותי?
שאלתי אם היית רוצה לזיין אותי?
מה כל כך מגעיל אותך?
אתה?! האיש המתגאה בכנות המחוספסת שלו???
זה תלויי מי מדבר בכנות, למלקולם מותר ולאחרים אסור…
זאת הצרה! אף אחד לא מעיז, גם אני לא הייתי מעיזה אם לא הייתי מגלה מה הולך פה.
בהתחלה חשבתי שכל לילה יש לך אישה אחרת אם אתה רק רוצה.
התעניינתי עליך, לא חשוב אצל מי! אף אחד לא שמע על זה שום דבר.
טוב אז התחלתי לחשוב שאו שאתה לא מעוניין או שנשי אדרספילד לא מספיק טובות בשבילך.
ואז אני אספתי אומץ אני אספתי דם בשביל להזמין אותך וכשאתה סיננת את ה- "כן", לא יכולתי להאמין,
חשבתי שאולי אתה עושה את עצמך בשביל לפגוע בי ואז אמרתי לעצמי, טוב הוא קצת ביישן הוא בטח לא רגיל לזה, אז אני אעזור לו טיפונת, טיפונת!
ואז גיליתי את הסוד הקטן, האיש הגדול פוחד פחד מוות מכל דבר בחצאית
אתה הבתולה הכי בתולה מכולם, רק במנזר אפשר למצוא עוד בתולות כמוך!
אתה צודק, בחורות בדר"כ לא מדברות ככה, לידיעתך גם אצלי זה לא קורה כל יום
אבל איתך פשוט אין ברירה, רמז לא מספיק לך.
למה יצאת איתי?
מה היה לך לעשות על יד הבית אבות שלנו? הסתובבת שם?!
מה עשית בתחנת אוטובוס שלי?
יש לי כזאת עין אלקטרונית שרואה מה נעשה אצל אנשים קטנים כמוך
אתה הטיפש הכי גדול שהכרתי מימי!

* השימוש במונולוג זה הינו באחריות המשתמש ולשימוש פרטי בלבד.
מומלץ קודם לביצוע המונולוג לקרוא את המחזה עצמו

דילוג לתוכן